בילדים ומבוגרים צעירים עם תסמונת דאון שיעורי הימצאות גבוהים יותר של הפרעות ברמות שומנים בדם וקדם-סוכרת, בהשוואה לצעירים בריאים עם כמות דומה של שומן גוף, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Pediatrics.

במסגרת המחקר ערכו החוקרים השוואה של מדדי סיכון למחלות לבביות ומטבוליות בצעירים עם תסמונת דאון, אל מול ביקורות תואמות עם מהלך התפתחות תקין. מדגם המחקר כלל 150 צעירים עם תסמונת דאון ו-103 צעירים תואמים בגיל, מין, מוצא ואחוזון מדד מסת גוף, ללא אבחנה של תסמונת דאון. כל המשתתפים השלימו בדיקת Dual-Energy X-ray Absorptiometry, בדיקת רמות בצום של סוכר, אינסולין, פרופיל שומנים, חלקיקי ליפו פרוטאינים, מדדי דלקת, ובמקרים בהם אחוזון מדד מסת הגוף עמד על 85 ומעלה גם הושלם מבחן העמסת סוכר.

החוקרים מדווחים כי ב-64% מהצעירים עם תסמונת דאון תועד מדד מסת גוף באחוזון 85 ומעלה. בקרב נבדקים אלו, לא תועדו הבדלים בסוכר, אינסולין, או עמידות לאינסולין, אך אבחנה של קדם-סוכרת הייתה נפוצה יותר בחולים עם תסמונת דאון (26.4% לעומת 10.3%, p=0.025) לאחר תקנון למאפיינים הדמוגרפיים, מצב התפתחותי וממוצע סטיות התקן של מדד מסת הגוף (יחס סיכויים של 3.2, p=0.026).

בקרב כלל המשתתפים במחקר, באלו עם תסמונת דאון תועד ריכוז גבוה יותר של חלקיקי LDL (חציון של 107 לעומת 88.5 מ”ג/ד”ל), טריגליצרידים (89.5 לעומת 71.5 מ”ג/ד”ל) וחלקיקי כולסטרול שאינם HDL (128 לעומת 107 מ”ג/ד”ל) ויחס בין טריגליצרידים ל-HDL (2.2 לעומת 1.7 מ”ג/ד”ל). עוד תועד ריכוז HDL נמוך יותר בחולים עם תסמונת דאון, בהשוואה לביקורות (41 לעומת 45 מ”ג/ד”ל).

בצעירים עם תסמונת דאון תועדו ריכוז גבוה יותר של high-sensitivity C-reactive protein, Interleukin-6, חלקיקי LDL קטנים וסך כולל של חלקיקי LDL, אך גודל דומה של חלקיקי LDL. בצעירים עם תסמונת דאון תועדה פחות מסת שומן ויסארלי, מסת שומן ומסת גוף רזה לממוצע סטיות התקן של מדד מסת הגוף, אך מסת שומן ויסארלי רבה יותר בנוכחות מסת שומן גבוהה יותר. עם זאת, שומן ויסארלי לא סיפק הסבר מלא לשכיחות המוגברת של בדיסליפידמיה או טרום-סוכרת בצעירים עם תסמונת דאון.

החוקרים מסכמים וכותבים כי למרות דמיון בתנגודת לאינסולין, בצעירים עם תסמונת דאון תועדה שכיחות גבוהה יותר של בדיסליפידמיה וטרום-סוכרת, בהשוואה לצעירים תואמים עם התפתחות תקינה.

Pediatrics 2019

לידיעה במדסקייפ