השפעת עלייה או ירידה במשקל בשליש הראשון על הסיכון לסוכרת היריון

מקור: Frontiers in Nutrition
עלייה מינימלית או ירידה במשקל בשלב מוקדם בהיריון מפחיתות משמעותית את הסיכון ל־GDM

סוכרת הריון (GDM) היא אחת התופעות המטבוליות השכיחות בהיריון, ומשפיעה על כ־14% מהנשים בעולם. אפילו שהאבחנה מתבצעת בין שבועות 24 – 28, יותר ויותר עדויות מצביעות על כך שהשינויים המטבוליים המובילים ל־GDM מתחילים כבר מהשליש הראשון, ולכן הבנת הקשר בין עלייה במשקל בשלב מוקדם של ההיריון לבין הסיכון ל־GDM יכולות לאפשר זיהוי מוקדם והתערבות אפקטיבית, עוד לפני תחילת העומס המטבולי המשמעותי.

בכתבה שפורסמה ב־Frontiers in Nutrition בנובמבר 2025 הוצגו ממצאי מחקר עוקבה רטרוספקטיבי גדול שכלל 16,824 נשים, שנועד לבחון אם השינוי במשקל בשליש הראשון – ירידה במשקל, עלייה תקינה או עלייה עודפת – משפיע על הסיכון לפתח סוכרת היריון בהמשך. הנשים חולקו לשלוש קבוצות:
ירידה או אי־עלייה במשקל
עלייה תקינה
עלייה עודפת

המחקר מצא כי נשים שלא עלו במשקל או אף ירדו במשקל בשליש הראשון היו בעלות סיכון מופחת באופן מובהק (24.5%) ל־GDM, לעומת אלו שעלו במשקל באופן תקין (26.6%) או עודף (29.5%). לאחר תקנון לגיל, ל־BMI טרום־הריון, לרמות הגלוקוז ולפרמטרים נוספים, ירידה או אי־עלייה במשקל הפחיתו את הסיכון ל־GDM  ב־14 עד 32 אחוזים (בהתאם לקבוצות המשנה), במיוחד בקרב נשים צעירות, נשים בעלות BMI נמוך עד תקין טרום־היריון, נשים עם ערכי גלוקוז גבוהים בתחילת ההיריון, או נשים עם HDL נמוך.

לעומת זאת, עלייה עודפת במשקל בשליש הראשון הגבירה משמעותית את הסיכון ל־GDM, בעיקר בקרב נשים במשקל תקין או בעלות השמנה טרום־הריון. עלייה במשקל בשליש השני או עד מועד ה־OGTT  לא נמצאה קשורה באופן משמעותי לסיכון ל־GDM.

המחקר מציע הסבר פיזיולוגי אפשרי: העלייה המוקדמת במשקל משקפת לרוב עלייה במסת השומן, שיכולה לפגוע ברגישות לאינסולין עוד לפני התקדמות ההיריון, ובכך להחמיר את חוסר ההתאמה המטבולי המוביל ל־GDM . מנגד, עלייה מינימלית או ירידה במשקל אצל נשים המתאימות לכך עשויות לשפר את רגישות האינסולין ולדחות התפתחות של סוכרת היריון, וזאת ללא השפעה שלילית על משקל היילוד.

לסיכום, המחקר מדגיש כי השליש הראשון של ההיריון הוא ‘חלון הזדמנויות’ קריטי למניעת סוכרת הריון, וכי שמירה על עלייה מינימלית במשקל או על ירידה קלה במשקל אצל נשים מתאימות, עשויה להיות אסטרטגיה יעילה ובטוחה. לעומת זאת, עלייה עודפת כבר בתחילת ההיריון מסכנת את האישה להתפתחות GDM בהמשך. הממצאים תומכים במתן הנחיות לאיזון תזונתי ולניהול משקל מדויק החל מהביקור הראשון בעת ההיריון.

קישור למאמר

ד”ר נורה גורכד שפסו, מומחית במיילדות, בגינקולוגיה ובאולטרסאונד, התמחות על בפריון ובהפריה חוץ גופית, רופאת אסתטיקה אינטימית תפקודית

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

מקור: Journal of the American College of Cardiology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|24/11/2025

החוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אי־ספיקת לב טיפול באמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) מפעיל באופן משמעותי את ציר האריתרופואזיס, מפחית דלקת ומוביליזציה של ברזל, משפר אנמיה ומסייע לתפקוד הלב אפילו בחולים עם חסר ברזל או עם תפקוד כלייתי ירוד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן