קרדיולוגים לרוב התנגדו לקריאות למעורבות גדולה יותר מצידם בטיפול בסוכרת, כולל אפשרות מתן טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 (Sodium Glucose Cotransporter-2) בטענות כי קרדיולוגים אינם מומחים לטיפול בסוכרת וכי יש להם די והותר עבודה. עם זאת, בעקבות פרסום ממצאי מחקר DAPA-HF שהצביעו על ירידה של 18% בתמותה קרדיווסקולארית בחולים עם מקטע פליטה של חדר שמאל של 40% ומטה, נראה כי אין מקום להתנגדות זו מצד הקרדיולוגים.

בדיון עם פרופ’ נביד סאטר מאוניברסיטת גלאזגו, הוא הדגיש כי תרופות ממשפחת מעכבי SGLT2 אינן מהוות טיפול לסוכרת בלבד.

כאשר פרופ’ סאטר נשאל אם לדעתו קרדיולוגים צריכים להוביל את המעקב והטיפול בסוכרת מסוג 2 בחולים עם מחלה כלילית הוא הסביר כי בכל מקרה מצופה מקרדיולוגים לעקוב אחר ערכי סוכר או המוגלובין מסוכרר של החולים, על-מנת לאבחן סוכרת בחולים שונים, כולל אלו עם תסמונת כלילית חדה, או חולים מאושפזים. במידה ולא הושלמה בדיקה לאחרונה או אי-פעם, קרדיולוגים צפויים לזהות חלק לא קטן של חולים עם סוכרת שלא אובחנה קודם לכן.

במקרים בהם קרדיולוגים מאבחנים סוכרת, למשל לאור ריכוז המוגלובין מסוכרר של 6.5% ומעלה, אזי עליהם להסביר למטופל כי ישנה משפחה חדשה של תרופות אשר צפויה לסייע באיזון רמות הסוכר בדם, להפחית את הסיכון להתקף לב נוסף, או לפתח אי-ספיקת לב. מעבר לכך, יש להסביר על חשיבות אורח חיים בריא. חשוב להקפיד להסביר גם על סיכון אפשרי לזיהום גניטאלי בעקבות הטיפול התרופתי.

כאשר פרופ’ סאטר נשאל אודות מקומו של מטפורמין בחולים עם מחלה כלילית וסוכרת הוא הסביר כי ההנחיות החדשות מטעם ה-ESC קובעות כי בחולה עם סוכרת ומחלה כלילית, אשר אינו תחת טיפול במטפורמין, יש להתחיל במעכבי SGLT2. במידה ומתחילים במטפורמין, אין הוכחות כי הטיפול ימנע אירועים כליליים בחולים בהם כבר ידוע על מחלת לב.

באשר לחוסר ההכשרה המספק של קרדיולוגים לטיפול בסוכרת, הטענה היא כי ניתן ליישם תכנית פשוטה יחסית בכדי לספק לקרדיולוגים דרגת בטחון ונוחות רבה יותר באופן הטיפול בחולים אלו.

בשורה התחתונה, פרופ’ סאטר סבור כי חשוב להתייחס למעכבי SGLT-2 כאל משפחת תרופות שאינה מיועדת רק לטיפול בסוכרת, אלא כאל תרופה לבבית עם ערך מוסף של שיפור איזון גליקמי והגנה כלייתית.

מתוך אתר מדסקייפ