שכיחות גבוהה של אבחנות שגויות של מבוגרים עם סוכרת מסוג 1 (מתוך כנס ה-EASD)

הופעה של סוכרת מסוג 1 לאחר גיל 30 הינה תופעה נפוצה ולעיתים קרובות חולים אלו מאובחנים בשוגג כחולים עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-EASD (European Association for the Study of Diabetes).

המחקר כלל מבוגרים עם סוכרת בדרום-מערב אנגליה, בין השנים 2007-2017, אשר אובחנו במרפאות ראשוניות עם סוכרת לאחר גיל 30, טופלו באינסולין והשלימו בדיקה להערכת רמות C-Peptide.

סוכרת מסוג 1, שזוהתה בסופו של דבר ב-21% מהמשתתפים (123 חולים), הוגדרה כטיפול רציף באינסולין החל משלוש שנים ממועד האבחנה וחסר אינסולין חמור (רמות C-Peptide של מתחת ל-200 פיקומול/ליטר). 306 חולים נוספים הוגדרו כחולי סוכרת מסוג 2, על-בסיס רמות C-Peptide של 600 פיקומול/ליטר ומעלה לאחר לפחות שלוש שנות סוכרת (בכדי להימנע מתקופת ירח הדבר של סוכרת מסוג 1, במהלכה תתכן הפרשת אינסולין למשך פרק זמן מסוים לאחר האבחנה).

חולים עם רמות C-Peptide בטווח בין 200-600 פיקומול/ליטר הוגדרו כמקרים גבוליים ואלו לא נכללו במחקר (115 חולים).

לשם השוואה, החוקרים כללו קבוצה נוספת של 220 משתתפים שענו על הקריטריונים לסוכרת מסוג 1 ואובחנו לפני גיל 30.  מבין 123 החולים שאובחנו לאחר גיל 30 עם חסר אינסולין חמור, 38% לא טופלו באינסולין בעת האבחנה ו-47% דיווחו כי אובחנו עם סוכרת מסוג 2.

דרישה מהירה לאינסולין זוהתה כגורם מנבא מאוד הופעה מאוחרת של סוכרת מסוג 1, כאשר 84% נדרשו לאינסולין בתוך שנה אחת. מבין כל החולים שקיבלו טיפול באינסולין בתוך 3 שנים, 57% פיתחו חסר חמור של אינסולין אנדוגני, התואם לסוכרת מסוג 1.

בהשוואה לחולים עם הופעה מוקדמת יותר של סוכרת מסוג 1, אלו שאובחנו בגיל מבוגר יותר היו דומים במדד מסת הגוף, חיוביות לנוגדנים עצמיים ומדדי סיכון גנטיים. מנגד, הם היו שונים מאוד מאלו עם סוכרת מסוג 2 שאובחנו לאחר גיל 30 שנים מאחר ומדד מסת הגוף שלהם היה נמוך יותר (25.9 לעומת 31.6 ק”ג למטר בריבוע), עם שכיחות הרבה יותר גבוהה של נוגדנים עצמיים כנגד איי לבלב (78% לעומת 6%) ומדדי סיכון גנטי גבוהים יותר לסוכרת מסוג 1 (0.268 לעומת 0.229).

עם זאת, הטיפול באלו עם הופעה מאוחרת של סוכרת מסוג 1 היה שונה משמעותית מאלו שאובחנו עם סוכרת מסוג 1 בגילאים צעירים יותר, מאחר ושכיחות הטיפול באינסולין בעת האבחנה הייתה הרבה יותר נמוכה (62% לעומת 96%).

החוקרים מנסים כעת לפתח אלגוריתם שיסייע לרופאים להבחין בין סוגי הסוכרת בצורה מדויקת יותר. לדבריהם, ישנה חשיבות רבה לאבחנה נכונה, מאחר והחולים נדרשים לטיפול מוקדם באינסולין בכדי להימנע מסיבוכים דוגמת חמצת סוכרתית. כמו כן, גם לאחר התחלת טיפול באינסולין, חשוב להבחין בצורה נכונה בין סוגי הסוכרת להתאמת משטרי הטיפול באינסולין ואופי הדרכת החולים.

מתוך כנס ה-EASD

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן