בהשוואה לחלק מהטיפולים לסוכרת מסוג 2, טיפול במעכבי SGLT-2 (Sodium Glucose cotransporter 2) עשוי להיות מלווה בסיכון מוגבר לקטיעות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine.
מטרת המחקר הייתה לכמת את הקשר בין שימוש בתרופות פומיות לטיפול בסוכרת מסוג 2 וחמישה תוצאים (קטיעת גפה תחתונה, מחלת עורקים היקפית, איסכמיה קריטית של גפה, אוסטיאומיאליטיס וכיב). לצורך כך, החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שהתבסס על נתוני Truven Health MarketScan Commercial Claims and Encounters אודות מטופלים חדשים בין ספטמבר 2012 ועד ספטמבר 2015. המחקר התמקד בשני מיליון משתתפים עם ביטוח רפואי והחוקרים התאימו בין מטופלים בכדי לתקן להבדלים בין הקבוצות בתחילת המחקר. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת ההשפעה של שילוב מעכבי DPP-4 ואגוניסטים ל-GLP-1 כקבוצת ייחוס אחת, תוך תקנון לשימוש בתכשירים ישנים יותר.
החוקרים בחנו את הקשר בין טיפול חדש במעכבי SGLT-2 בלבד, מעכבי DPP-4 בלבד, אגוניסטים ל-GLP-1 בלבד או תכשירים אחרים לסוכרת ובין קטיעות רגל וכף רגל.
מבין שני מיליון משתתפים, המדגם הסופי כלל 953,906 משתתפים, כולל 39,869 חולים שהחלו טיפול חדש במעכבי SGLT-2 (4.2%), 105,023 שהחלו טיפול במעכבי DPP-4 (11%) ו-39,120 שהחלו טיפול באגוניסטים ל-GLP-1 (4.1%).
חציון משך המעקב נע בין 99 ימים עם טיפול חדש באגוניסטים ל-GLP-1 ועד 127 ימים עם טיפול במטפורמין, סולפוניל-אוריאה ותיאזולידנדיונים, בעוד ששיעורי ההיארעות נעו בין 4.90 ל-10,000 שנות-אדם עם טיפול במטפורמין, סולפוניל-אוריאה ותיאזולידנדיונים ל-10.53 ל-10,000 שנות-אדם באלו שהחלו טיפול במעכבי SGLT-2.
לאחר התאמה של חולים ותקנון למשתנים דמוגרפיים, חומרת סוכרת, מחלות רקע וטיפול תרופתי, החוקרים זיהו סיכון מוגבר שאינו מובהק סטטיסטית לקטיעה על-רקע טיפול חדש במעכבי SGLT-2, בהשוואה למעכבי DPP-4 (יחס סיכון מתוקן של 1.50, רווח בר-סמך 95% של 0.87-2.67) ואגוניסטים ל-GLP-1 (יחס סיכון מתוקן של 1.47; רווח בר-סמך 95% של 0.64-3.36).
שימוש חדש במעכבי SGLT-2 נקשר בקשר מובהק סטטיסטית עם קטיעות, בהשוואה לטיפול בסולפוניל-אוריאה, מטפורמין, או תיאזולידנדיונים (יחס סיכון מתוקן של 2.12). ממצאים אלו נותרו על-כנם בניתוחים נוספים של הנתונים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול במעכבי SGLT-2 עשוי להיות מלווה בסיכון מוגבר לקטיעות, בהשוואה לחלק מהטיפולים הפומיים לסוכרת מסוג 2. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים עם מעקב ארוך יותר ומדגם גדול יותר.
JAMA Intern Med 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!