האם טיפולים תרופתיים לסוכרת עשויים להפחית את הסיכון לתמותה של חולי סוכרת? (JAMA)

מתוצאות מטה-אנליזה חדשה, שפורסמו בכתב העת JAMA, עולה כי טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT2 (Sodium-Glucose Cotransporter) ואגוניסטים של GLP1 (Glucagon-Like Peptide) לווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר, בהשוואה לטיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 (Dipepitdyl Peptidase). הטיפול במעכבי DPP-4 לא לווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר מטיפול דמה או ללא טיפול.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את ההשפעה של מעכבי SGLT-2, אגוניסטים של GLP-1 ומעכבי DPP-4 על התמותה ותוצאים קרדיווסקולאריים. הם השלימו מטה-אנליזה לאחר חיפוש במאגרי MEDLINE, Embase, Cochrane Library Central Register of Controlled Trials ומטה-אנליזות שפורסמו עד אוקטובר 2017. הסקירה כללה מחקרים אקראיים שכללו חולים עם סוכרת מסוג 2 ומעקב במשך לפחות 12 שבועות, בהם נערכה השוואה בין מעכבי SGLT-2, אגוניסטים של GLP-1, מעכבי DPP-4 בינם לבין עצמם או בין פלסבו או ללא-טיפול.

התוצא העיקרי של המחקר כלל את שיעורי התמותה מכל-סיבה. תוצאים משניים כללו תמותה קרדיווסקולארית, אירועי אי-ספיקת לב, אוטם לבבי, אנגינה לא-יציבה ואירועים מוחיים; תוצאי בטיחות כללו אירועים חריגים והיפוגליקמיה.

הסקירה כללה 236 מחקרים, בהם חולקו באקראי 176,310 משתתפים. מהתוצאות עולה כי מעכבי SGLT-2 (יחס סיכון של 0.80) ואגוניסטים ל-GLP-1 (יחס סיכון של 0.88) לוו בשיעורים נמוכים יותר של תמותה מכל-סיבה, בהשוואה לביקורות. הטיפול במעכבי SGLT-2 (יחס סיכון של 0.78) ואגוניסטים ל-GLP-1 (יחס סיכון של 0.86) לוו בשיעורי תמותה נמוכים יותר בהשוואה למעכבי DPP-4.

הטיפול במעכבי DPP-4 לא לווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר משמעותית, בהשוואה לביקורות. מעכבי SGLT-2 (יחס סיכון של 0.79) ואגוניסטים ל-GLP-1 (יחס סיכון של 0.85) לוו בשיעורי תמותה קרדיווסקולארית נמוכים םיותר משמעותית, בהשוואה לקבוצות הביקורת. הטיפול במעכבי SGLT-2 לווה בירידה משמעותית בשיעור אירועי אי-ספיקת לב (יחס סיכון של 0.62) ואוטמים לבביים (יחס סיכון של 0.86), בהשוואה לקבוצות הביקורת.

הטיפול באגוניסטים ל-GLP-1 לווה בסיכון מוגבר לאירועים חריגים שהובילו לפרישה מהמחקר, בהשוואה לטיפול במעכבי SGLT-2 (יחס סיכון של 1.80) ובהשוואה למעכבי DPP-4 (יחס סיכון של 1.93).

החוקרים מסכמים וכותבים כי מנתוני המחקר עולה כי הטיפול במעכבי SGLT-2 ואגוניסטים ל-GLP-1 לווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר, בהשוואה לטיפול במעכבי DPP-4, פלסבו או ללא-טיפול תרופתי.

JAMA. 2018;319(15):1580-1591

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן