במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי טיפול ב-Sitagliptin (ג’נוביה) עם אינסולין בזאלי במהלך אשפוז חולים עם סוכרת מסוג 2 במחלקות פנימיות וכירורגיות בטוח כמו טיפול בגישת בזאל-בולוס.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תרופות מבוססות-אינקרטינים לא נבחנו עד כה כאפשרות טיפול בחולים מאושפזים עם סוכרת מסוג 2. כעת הם בחנו את הבטיחות והיעילות של משלב Sitagliptin עם אינסולין בזאלי, אל מול משטר בזאל-בולוס, לטיפול בחולים עם סוכרת מסוג 2, שאושפזו במחלקות פנימיות וכירורגית.
מדובר במחקר רב-מרכזי, אקראי ופרוספקטיבי, בתווית-פתוחה, להוכחת העדר-נחיתות, שכלל חמישה בתי חולים בארצות הברית. מדגם המחקר כלל חולים בגילאי 18-80 שנים עם סוכרת מסוג 2 וריכוז סוכר אקראי בדם בטווח 140-400 מ”ג/ד”ל, שטופלו בדיאטה או תרופות פומיות, או נטלו טיפול באינסולין במינון יומי כולל של עד 0.6 יחידות/ק”ג.
המשתתפים חולקו באקראי ביחס 1:1 לטיפול במשלב ג’נוביה עם לנטוס בזאלי פעם ביום או טיפול במשטר בזאל-בולוס עם מתן לנטוס פעם ביום ואינסולין מהיר-פעולה (Lispro או Aspart) לפני ארוחות במהלך האשפוז. כל יתר התרופות לאיזון סוכר הופסקו באשפוז.
תוצא הסיום העיקרי של המחקר הוגדר כהעדר-נחיתות בהבדלים הממוצעים בין הקבוצות בריכוזי סוכר בדם במהלך עשרת הימים הראשונים לטיפול. תוצאי הבטיחות כללו אירועי היפוגליקמיה והיפרגליקמיה לא-נשלטת, שהובילו לכשלון הטיפול.
בתקופה שבין 23 באוגוסט, 2013, ועד 27 ביולי, 2015, גויסו 279 חולים והחוקרים חילקו באקראי 277 חולים לאחת מקבוצות הטיפול (138 למשלב ג’נוביה-לנטוס ו-139 למשלב בזאל-בולוס). משך האשפוז היה דומה בשתי הקבוצות (חציון של 4 ימים). ריכוז הסוכר היומי הממוצע בקבוצת הטיפול בג’נוביה עם לנטוס עמד על 171 מ”ג/ד”ל ולא היה נחות בהשוואה לזה שתועד בקבוצת הטיפול במשלב בזאל-בולוס (169 מ”ג/ד”ל).
לא תועדו מקרי תמותה במהלך המחקר. כשלון הטיפול תועד ב-22 חולים (16%) בקבוצת הטיפול בג’נוביה עם לנטוס, בהשוואה ל-26 חולים (19%) בקבוצת הטיפול במשלב בזאל-בולוס (p=0.54). אירועי היפוגליקמיה תועדו ב-13 חולים (9%) לעומת 17 חולים (12%), בהתאמה.
לא תועדו הבדלים בסיבוכים באשפוז בין הקבוצות. שיעור מקרי נזק כלייתי חד עמד על 5% בקבוצת הטיפול בג’נוביה עם לנטוס לעומת 4% בקבוצת הטיפול במשלב בזאל-בולוס. חולה אחד אובחן עם דלקת לבלב חדה (בקבוצת הטיפול במשלב בזאל-בולוס).
החוקרים מסכמים וכותבים כי המחקר ענה על סף העדר-נחיתות שהוגדר כתוצא העיקרי, מאחר ולא זוהה הבדל משמעותי בריכוז הסוכר היומי בין שתי קבוצות הטיפול.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!