התועלת והבטיחות של החלפה מ-Sitagliptin ל-Liraglutide לאחר 52 שבועות טיפול בחולי סוכרת מסוג 2 (Diabetes Care)

בכתב העת Diabetes Care מתפרסם מאמר חדש בו מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר הארכה בן 26 שבועות, להערכת היעילות והבטיחות של החלפת טיפול מ-Sitagliptin (ג’נוביה) ל-Liraglutide (ויקטוזה) במבוגרים עם סוכרת מסוג 2, המטופלים במטפורמין.

במחקר המקורי, המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב-Liraglutide (1.2 או 1.8 מ”ג ליום) או Sitagliptin (100 מ”ג ליום), כל אחד מאלו ניתן בנוסף למטפורמין, עם טיפול למשך 52 שבועות.

יש לציין שבמחקר המקורי המשתתפים היו עם טיפול קודם במטפורמין בלבד.

במחקר הארכה בן 26 שבועות, חולים שטופלו ב-Sitagliptin חולקו באקראי לקבלת טיפול ב-Liraglutide במינונים של 1.2 או 1.8 מ” ליום, בעוד שאלו שחולקו במקור לטיפול ב-Liraglutide המשיכו בטיפול ללא שינוי.

החוקרים מדווחים כי למרות שטיפול במשך 52 שבועות ב-Sitagliptin הביא להפחתת רמות HbA1c בשיעור של 0.9%- מתחילת המחקר, ירידה נוספת אירעה לאחר החלפה לטיפול ב-Liraglutide (1.2 מ”ג ליום, 0.2%-, p=0.006; 1.8 מ”ג ליום, 0.5%-, p=0.0001).

יש לציין שבקבוצה שטופלה ב- Liraglutide    מתחילת המחקר נמצאה ירידה מובהקת גדולה יותר של ערכי המוגלובין מסוכר    לאחר 52 שבועות טיפול  בהשוואה לירידה שהושגה עם סיטגליפטין:  ירידה מובהקת של כ-1.5% בלירגלוטייד לעומת 0.9% בלבד כאמור בסיטגליפטין.


החלפת הטיפול ל-Liraglutide לוותה בירידה ברמות סוכר בדם בצום (0.8- מילימול לליטר ו-1.4- מילימול לליטר, p<0.0001) ומשקל גוף (1.6- ק”ג ו-2.5- ק”ג, p<0.0001) ועם עליה בשיעור החולים שהגיעו לערכי HbA1c מתחת ל-7% (מ-30% ל-50%).

המשך טיפול ב-Liraglutide במינון של 1.2 מ”ג ליום ו-1.8 מ”ג ליום למשך 78 שבועות הביאה להפחתת ערכי HbA1c (ערכי בסיס של 8.3% ו-8.4%) בשיעור של 0.9%- ו-1.3%-, בהתאמה; עם ירידה ברמות סוכר בצום בהיקף של 1.3- מילימול לליטר ו-1.7- מילימול לליטר; עם ירידה במשקל של 2.6- ו-3.1- קילוגרמים, בהתאמה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי החלפת טיפול מ-Sitagliptin ל-Liraglutide לוותה בשיפור איזון רמות הסוכר בדם, ירידה משקל הגוף ושביעות הרצון מהטיפול (עם עלייה של למעלה מ-1.0 נק’ במדד שביעות הרצון הכללי לפי סולם DTSQ ) , כאשר שיעור אירועי היפוגליקמיה נותר נמוך.

בסיכומו של דבר, ההחלפה נסבלה היטב, אם כי לוותה בעליה זמנית בתגובות של מערכת העיכול (בעיקר בחילות), כצפוי עם אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1. ייתכן כי החלפה זו יעילה במיוחד בחולים שאינם משיגים את יעדי האיזון הגליקמי עם Sitagliptin.

Diabetes Care published ahead of print July 30, 2012

לידיעה ב-NELM

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן