רבות דווח על הקשר בין השמנת יתר ובין הסיכוי המוגבר לסוכרת אבל הסיבה הישירה עדיין לא ברורה. עכשו הציעו חוקרים מקיימברידג ‘ שהסוכרת מגיעה כשמשמינים אחרי שנגמרת יכולת ההשמנה הטבעית .
ההצעה היא שרקמת השומן אצל השמנים מאוד מגיעה לקצה גבול יכולת או הערכות הגוף לאגור שומן כראוי. מעבר לגבול זה מתחילים לפעול תהליכים למניעת המשך התרחבות תאי השומן ולתהליכים אלה מתלוות בעיות בריאות כמו הסוכרת.
החלבון המעורב בתהליך
SFRP1 (frizzled-related protein 1 ) מיוצר בתאי השומן ונפילה בריכוזו משפיעה על המטבוליזם כך שגובר הסיכוי למחלות לב או לסוכרת.
את התהליך חקרו בעכברים ונמצא כי רמות החלבון
SFRP1 גדלות כשהתאים מתרחבים ובעקבותיו מגויסים תאי שומן חדשים לאגור את השומן.
התהליך נמשך עד שרמת ה- SFRP1 מגיעה לשיא ואז חל שינוי ניכר במטבוליזם בתגובת שרשרת שיכולה להתחיל את תהליכי הסינדרום המטבולי ומחלות כרוניות כמו הסוכרת (1).
בתאי שומן של אנשים שמנים מאד שיש להם גם סוכרת אכן נמצא שרמות ה- SFRP1 נמוכות, וזאת כדי למנוע את המשך התרחבות רקמת השומן וכך גובר הסיכוי לסוכרת ולסינדרום המטבולי.
מימצאים אלה יכולים להסביר גם למה לא לכל השמנים יש סוכרת, נראה שיכולת ההשמנה שונה בין האנשים השונים ורק כשהיא מופרת תיפגע הבריאות.
לקשר בין השמנה ובין סוכרת עוד פנים, הסבר משלים נראה בעבודתם של חוקרים מאוסטרליה שמצאו ברקמת השומן הצטברות מקרופאגים גורמי דלקתיות המשרים עמידות אינסולין (2).
REF.
1. Int J Obes (Lond). 2010 Jun 1. [Epub ahead of print]
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20514047
2. Diabetes. 2010 Jul;59(7):1648-56
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!