NICE פירסמה את המלצותיה הסופיות בנוגע לשימוש במשאפי אינסולין בחולי סוכרת מסוג 1 וסוג 2.
תמצית ההמלצות:
1) משאפי אינסולין אינם מומלצים לטיפול רוטיני בחולי סוכרת מסוג 1 או סוג 2.
2) משאפי אינסולין עשויים לשמש כאפשרות טיפול בחולי סוכרת מסוג 1 או סוג 2, עם עדות לאיזון גרוע של רמות הסוכר, חרף התערבויות אחרות (כולל, בהתאם לצורך, דיאטה, תרופות היפוגליקמיות פומיות, והזרקת אינסולין לתת-עור), ותמיכה חינוכית מתאימה, שאינם מסוגלים להתחיל או להגביר את הטיפול בזריקות אינסולין תת-עוריות בשל אחת מהסיבות הבאות:
i. חשש בולט ועקבי מפני זריקות, העונה על קריטריוני DSM-IV להגדרת פוביה ספציפית, שאובחנה ע”י מומחה סוכרת או מומחה לבריאות הנפש, או
ii. בעיות חמורות ועקביות עם אתרי ההזרקה (לדוגמא, כתוצאה מ-Lipohypertrophy) למרות תמיכה עם החלפת אתרי ההזרקה.
3) בחולים המטופלים במשאפי אינסולין תחת הנסיבות שצויינו בסעיף הקודם, אין להמשיך את הטיפול מעבר לחצי שנה, ובטווח ארוך יותר, אם יש עדות לשיפור עקבי ברמות HbA1c, בעלות חשיבות קלינית לסיכון הכולל של החולה לפתח סיבוכים ארוכי טווח של סוכרת.
4) התחלת טיפול במשאפי אינסולין ומעקב אחר תגובת החולים צריך להתבצע תחת אחריות מרכז טיפול בסוכרת. הרופא האחראי צריך לדון בסיכונים ובתועלות שבטיפול עם החולה, כך שניתן יהיה להשיג הסכמה מדעת, בכל הנוגע לטיפול בסוכרת, כולל תמיכה פסיכולוגית וטיפול בפוביה מפני מחטים, במידת הצורך.
5) יש לאסוף את נתונים באשר לשימוש במשאפי אינסולין על-פי הנחיה זו, כחלק ממחקר תצפיתי, פרוספקטיבי, משותף. הנתונים שייאספו צריכים לכלול את התוצאות הפרטניות, תופעות הלוואי ומדדי תפקוד ריאתי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!