אכילה לילית שכיחה בחולי סכרת ועלולה להעלות את שיעור הסיבוכים (Diabetes Care)

מחקר חדש מצא כי אכילה לילית שכיחה בחולי סכרת וקשורה בשיעור סיבוכים גבוה יותר. החוקרים ממליצים על ביצוע בדיקות סקר לזיהוי חולים עם ההפרעה.

לדברי החוקרים, Night Eating Syndrome מאופיין באכילה מוגזמת בשעות הערב והתעוררות ואכילה באמצע הלילה. ייתכן וקיימים גורמים פסיכוסוציאליים ואמוציוניליים הקשורים בהפרעה זו. בחולי סכרת, התנהגות זו עשויה לפגוע באיזון רמות הסוכר ותעלה את הסיכון להשמנת יתר וסיבוכים.

החוקרים בדקו 714 חולי סכרת מסוג 1 וסוג 2 לבדיקת שיעור החולים שדיווחו על אכילת 25% או יותר מכמות המזון היומית שלהם לאחר שעות ארוחת הערב המקובלות. כמו כן, הם ביצעו בדיקות סקר לדיכאון עמוק, סיפור של טיפול לא-הולם בילדות וטריגרים אמוציונליים.  החוקרים בחנו אם חולים שדיווחו על אכילה לילית היו במצוקה פסיכוסוציאלית גדולה יותר, רמות המוגלובין A1c גבוהות יותר , שיעור גבוה יותר של השמנת יתר וסיבוכי סכרת, בהשוואה לחולים ללא הפרעה זו.

מבין 714 החולים, 9.7% דיווחו על התנהגות של אכילה לילית. בהשוואה לחולים ללא ההפרעה, החולים שדיווחו על אכילה לילית פחות שמרו על תזונה נכונה, פעילות גופנית או ניטור אחר רמות הסוכר, שכיחות הפרעות דיכאון היתה גדולה יותר, יחד עם סיפור של טיפול לא-הולם בילדות, אכילה בתגובה לכעס, עצב, בדידות, דאגה או מצבים אמוציונליים.

בהשוואה לחולים ללא הפרעת אכילה לילית, זיהו החוקרים שיעור גבוה יותר של השמנת יתר באלו שסבלו מההפרעה (OR=2.6, 95% CI = 1.5-4.5), בנוסף לערכי HbA1c גבוהים מ-7% (OR=2.2, 95% CI = 1.1-4.1) וסיכון גבוה יותר לשני סיבוכי סכרת או יותר (OR=2.6, 95% CI = 1.5-4.5), לאחר תיקנון לגיל, מין, גזע ודיכאון עמוק.

החוקרים מסכמים כי קיים קשר בין אכילה לילית ותוצאות קשות יותר בחולי סכרת. בדיקות סקר עשויות לסייע בזיהוי חולי סכרת הסובלים מהפרעה זו.

מגבלות המחקר כוללות עיצוב מחקר חתך, שימוש באמצעי יחיד כבדיקת סקר לאכילה לילית, חוסר אפשרות להכליל את התוצאות על כללי חולי הסכרת ברפואה ראשונית, ושיעורי תגובה של 45% בלבד.

טיפול פרמקולוגי להפרעות שינה עשוי להקטין את האפשרות לאכילה לילית בתגובה למצב אמוציונלי. החוקרים מאמינים כי חינוך באשר לטיפול עצמי בסכרת והקשר בין טיפול עצמי ותוצאות הסכרת יסייע לחולים להבין את חשיבות המנגנונים ההתנהגותיים, הפסיכולוגיים והפיזיולוגיים בבסיס הביטויים הקליניים הללו.

Diabetes Care. 2006;29:1800-1804.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

מקור: Journal of the American College of Cardiology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|24/11/2025

החוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אי־ספיקת לב טיפול באמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) מפעיל באופן משמעותי את ציר האריתרופואזיס, מפחית דלקת ומוביליזציה של ברזל, משפר אנמיה ומסייע לתפקוד הלב אפילו בחולים עם חסר ברזל או עם תפקוד כלייתי ירוד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן