מנתונים חדשים מארצות הברית שפורסמו בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology עולה כי בחולים עם פסוריאזיס ייתכן סיכון גבוה כפליים לתמותה, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית ללא המחלה העורית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים מעטים בחנו את הסיכון לתמותה מכל-סיבה והסיכון לתמותה מסיבה ספציפית בקרב חולים עם פסוריאזיס ואין מחקרים קודמים שכללו מדגם ארצי מייצג בארצות הברית. מחקרים קודמים מארצות הברית דיווחו על סיכון מוגבר לתמותה בחולי פסוריאזיס. מרבית המחקרים הקודמים הצביעו על עליה מובהקת סטטיסטית בסיכון לתמותה מסיבה-ספציפית ולתמותה מכל-סבה בחולים עם פסוריאזיס בדרגה בינונית-עד-חמורה.
החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי, מבוסס-אוכלוסיה, שכלל 13,031 חולים מארצות הברית אשר לקחו חלק בסקרי NHANES (National Health and Nutrition Examination Surveys). לאחר מכן, הם אספו נתוני תמותה ממאגרים נוספים.
אבחנה של פסוריאזיס תועדה ב-347 חולים (2.7%). באוכלוסיית החולים עם פסוריאזיס תועדו שיעורים גבוהים יותר של מחלות לב וכלי דם (12.2% לעומת 5.5%, בהתאמה; p<0.001), מחלת ריאות חסימתית כרונית (12.2% לעומת 5.9%, P<0.001), ממאירות (13.6% לעומת 6.5%, p<0.001) ועישון (59.7% לעומת 45.2%, p<0.001).
החוקרים מדווחים 12 מבין 16 מקרי תמותה בקבוצת החולים עם פסוריאזיס נבעו ממחלות ממאירות, מחלות לב וכלי דם, או דלקת ריאות. בנוסף, באלו עם פסוריאזיס תועדו שיעורי תמותה מתוקנים לגיל שהיו גבוהים יותר לכל 1,000 שנות-מטופל עקב מחלות ממאירות (3.633 לעומת 1.371, p=0.031) ודלקת ריאות (1.164 לעומת 0.108, p=0.004). שיעורי התמותה המתוקנים לגיל על-רקע מחלות לב וכלי דם לא היו שונים באופן מובהק סטטיסטית (2.364 לעומת 1.087).
החוקרים כותבים כי לאור ממצאים אלו על רופאים המטפלים בחולים עם פסוריאזיס לקחת בחשבון את הסיכון המוגבר לתמותה בחולים אלו ואת הצורך בניטור הדוק יותר אחר אוכלוסיה זו, בפרט אלו תחת טיפול סיסטמי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!