קרוב ל-5% מאוכלוסיית ארצות סובל מהזעת-יתר, ולמרות טיפולים רבים הזמינים למצבים אלו, כמחצית דוחים את הטיפול למשך עשר שנים ומעלה, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-American Academy of Dermatology.
ישנם מספר גישות טיפול זמינות להזעת-יתר, כולל Glycopyrronium להזעת יתר בבית השחי באלו בגילאי 9 שנים ומעלה; טיפול במרשם או ללא מרשם רופא של נוגדי-זיעה מחוזקים לשימוש בלילה; וזריקות בוטוקס לידיים ובית השחי. חלק גדול מהטיפולים הללו הם כלים שכבר מצויים במרפאות.
על רופאים להתאים את הטיפולים לצרכים של כל חולה, להפנות מטופלים לבדיקות סקר לחרדה ודיכאון ולהיות מודעים לתחלואה נלווית. לרופאי עור חשיבות בהגברת המודעות של מטופלים ועמיתים לחשיבות הזעת יתר והטיפול בהפרעה זו.
להזעת יתר עשויות להיות השלכות שליליות על איכות החיים, בדומה לפסוריאזיס או אקנה חמורה וחולים עם הזעת יתר סובלים לעיתים קרובות מקשיים בחיים האישיים והמקצועיים שלהם. מהנתונים עולה כי 30% מהחולים מדווחים על תסכול מפעילויות יומימיות ו-59% מדווחים על קשיי ביצירת קשיים אישיים.
חרדה ודיכאון הרבה יותר נפוצים בקרב אלו הסובלים מהזעת יתר, בהשוואה לאלו ללא הזעת-יתר, ללא תלות בגורמים דמוגרפיים. אחד המחקרים בנושא מצא כי 63% מהחולים אינם שמחים או סובלים מדיכאון.
החוקרים מקווים כי רופא עור יתייחסו לנושא זה, ינהלו דיון עם המטופלים ויקפידו להבין כי ישנן מגוון אפשרויות לטיפול בחולים אלו ולשפר את איכות החיים שלהם. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים שיתמקדו בחרדה, דיכאון והפרעות קשב בקרב חולים הסובלים מהזעות יתר.
מתוך כנס מטעם ה-AAD
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!