בחולים עם אבחנה של דרמטומיוזיטיס ועדות לנוגדנים כנגד TIF1 (Transcriptional Intermediary Factor) תועדה עליה של למעלה מפי שלוש בסיכון לממאירות, כך עולה מנתונים רטרוספקטיביים מבריטניה, שפורסמו בכתב העת Rheumatology.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין נוגדנים כנגד TIF1 ובין הופעת מחלות ממאירות במדגם גדול של מבוגרים עם אבחנה של דרמטומיוזיטיס. הם התבססו על נתוני מאגר UK Myositis Network Register לזיהוי תוצאות בדיקות הנוגדנים כנגד TIF1. כל החולים היו במעקב עד להתפתחות ממאירות. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת ההיארעות המצטברת של מחלות ממאירות.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 263 חולים עם דרמטומיוזיטיס, עם מעקב כולל של 3,252 שנות-אדם וחציון של 11 שנים. מבין המשתתפים במחקר, 55 חולים (21%) היו חיוביים לנוגדנים כנגד TIF1.
לאחר עשר שנות מעקב, שיעור גבוה יותר של חולי דרמטומיוזיטיס עם עדות לנוגדנים כנגד TIF1 פיתחו ממאירות, בהשוואה לאלו ללא עדות לנוגדנים אלו (38% לעומת 15%, יחס סיכון של 3.4). כל הממאירויות שזוהו בקבוצת החולים עם עדות לנוגדנים כנגד TIF1 הופיעו בתוך שלוש שנים טרם אבחנת דרמטומיוזיטיס ועד 2.5 שנים לאחר אבחנת דרמטומיוזיטיס. לא תועדו מקרים של ממאירויות במהלך 7.5 השנים הבאות בקבוצה זו, בעוד שזוהו מקרי ממאירויות במהלך תקוןפה זו בקבוצת החולים עם דרמטומיוזיטיס וללא נוגדנים כנגד TIF1.
סרטן שחלות היה נפוץ יותר בקרב חולות עם נוגדנים כנגד TIF1 (19% לעומת 2%, p<0.05).
בקרב חולים מתחת לגיל 39 שנים עם עדות לנוגדנים כנגד TIF1 לא תועדו מחלות ממאירות, אך באלו בגילאי 39 שנים ומעלה שיעור המחלות הממאירות עמד על 53% (21 חולים עם נוגדנים אלו פיתחו ממאירות).
החוקרים מסכמים וכותבים כי הקשר בין נוכחות נוגדנים כנגד TIF1 ובין מחלות ממאירות מוגבל רק לשלוש השנים שקדמו לאבחנה של דרמטומיוזיטיס או לשלוש השנים שלאחר האבחנה. הסיכון הגבוה ביותר לממאירות תועד באלו בגילאי 39 שנים ומעלה.
Rheumatology 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!