על-פי תוצאותיו של מחקר שבוצע באפגניסטן, חימום בשימוש בגלי רדיו מהווה טיפול חלופי יעיל, נסבל בצורה ברת-השוואה, ומהיר, בהשוואה לטיפול בלשמנייזיס עורי באמצעות חומרי אנטימוני.

החוקרים מסבירים כי רכיבי אנטימוני פנטה-וולנטיים, כמו sodium stibogluconate (או SSG), מומלצים כיום בטיפול בלשמנייזיס של העור, אך הם יקרים, עלולים לגרום לתופעות לוואי חמורות, ומחייבים מתן חיסונים כואבים לאורך תקופה ארוכה.

401 חולים הסובלים מנגע יחיד של לשמנייזיס עורי שנגרם על-ידי Leishmania tropica השתתפו במחקר בו נעשה שימוש בטיפול חימום יחיד, בהזרקת SSG ישירה לאתר הפגוע (5 זריקות כל 5-7 ימים) או בהזרקת SSG לשריר (פעם ביום, במהלך 21 ימים).

יחד עם הטיפול בחימום, יצרו גלי הרדיו חום בתוך הרקמה, עד לרמה של 50 מעלות צלזיוס במשך 30 שניות, דבר שגרם שחשף את טפילי הלשמנייה הא-מסטיגוטים לטמרפרטורה גבוהה מבלי להזיק לרקמה הבריאה מסביב להם.

החוקרים טוענים כי הטיפול בחימום נמצא יעיל כמו הזרקה ישירה של SSG לאתר הפגוע, ויעיל יותר מהזרקת SSG לשריר, כשאחוזי הריפוי המתאימים עמדו על ערכים של 69.4%, 75.3%, ו-44.8%.

יתר על-כן, משך הזמן עד להופעת ריפוי היה קצר באופן מובהק סטטיסטית במתן טיפול החימום, בהשוואה להזרקת SSG ישירה לאתר הפגוע ולהזרקת SSG לשריר (בממוצע 53 ימים, לעומת 75 ימים ולמעלה מ-100 ימים, בהתאמה).

החוקרים מציינים כי המחקר מעיד כי חימום מקומי עשוי להוות תחליף יעיל לטיפול האנטימוני בלשמנייזיס עורי ולהיות מאוד רווחי כלכלית באזורים שבהם הלשמנייזס העורי אנדמי ומספר החולים באזורים ממוקדים גבוה.

במאמר מערכת מצורף מצויין כי החולים במחקר נבחרו בקפידה, כשהם סובלים מנגע אחד שגודלו מוגבל. עוד נכתב כי טרם נבדק האם הטיפול בחימום יראה יעילות גם בפגעים גדולים יותר.

במאמר המערכת מוסבר כי כיום ברור שהטיפול בלשמנייזיס עורי רחוק מלהיות משביע רצון וכי עדיין חסר טיפול בטוח, כדאי ויעיל. הטיפול באמצעות חימום בגלי רדיו, נכתב, הוא צעד נוסף קדימה, אך עדיין ארוכה הדרך בפיתוחו של טיפול הולם.