הוספת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy, או CBT) לטיפול ב- Quetiapine להקלה על הפרעות מצב רוח הדגים תוצאות טובות יותר מטיפול ב- Quetiapine לבדו בהפחתת הסיכון לאובדנות, שיפור תסמיני דיכאון והגברת יכולת ההתמודדות לאחר 12 שבועות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Psychiatric Research.

החוקרים השלימו מחקר פרוספקטיבי בין 2024 עד 2025 וכללו למעלה מ-100 מבוגרים עם הפרעות מצב רוח. המשתתפים חולקו באקראי לקבלת טיפול פומי ב- Quetiapine בלבד (74 חולים, גיל ממוצע של 32 שנים) או משלב Quetiapine עם CBT (74 חולים, גיל ממוצע של 31 שנים).

בנוסף לטיפול ב- Quetiapine, בקבוצת הטיפול המשולב הושלמו מפגשים שבועיים בני 50 דקות של CBT למשך 12 שבועות. בזרוע הטיפול ב- Quetiapine בלבד ניתן גם טיפול סטנדרטי, שכלל הדרכה וטיפול עצמי.

התוצא העיקרי היה מדד Nurses Global Assessment of Suicide Risk Scale. תוצאים משניים כללו את מדד Hamilton Depression Rating Scale ואת שאלון Simplified Coping Style Questionnaire.

שיעור החולים עם סיכון גבוה לאובדנות היה נמוך יותר משמעותית בזרוע הטיפול המשולב ב- Quetiapine עם CBT, בהשוואה לזרוע הטיפול ב- Quetiapine בלבד (13% לעומת 30%, p=0.02) לאחר 12 שבועות טיפול.

מדדי סיכון לאובדנות ומדדי חומרת תסמיני דיכאון היו גם כן נמוכים יותר משמעותית בקבוצת הטיפול המשולב (הבדל ממוצע של 1.7- ו-6.5-, בהתאמה), עדות להשפעה משמעותית של הטיפול (p<0.01 בשני המקרים).

בנוסף, בקבוצת הטיפול המשולב תועדו ציוני התמודדות חיובית גבוהים יותר (הבדל ממוצע של 2.4) וציוני התמודדות שלילית נמוכים יותר (הבדל ממוצע של 2.3-), בהשוואה לקבוצת הטיפול ב-Quetiapine בלבד, עם השפעת טיפול מובהקת סטטיסטית בשני המקרים (p<0.01).

החוקרים מסכמים וכותבים כי הממצאים תומכים בתועלת הקלינית של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם Quetiapine וממליצים לשקול התערבויות פסיכו-סוציאליות השמות דגש על גישות לניהול המחלה ושיפור כישורי ההתמודדות.

J Psychiatric Res, Jan 3, 2026

לידיעה במדסקייפ