פעילות אירובית מובנית סדירה במהלך ההיריון מלווה בסיכון מופחת משמעותית לדיכאון לאחר-לידה בנשים עם הריונות עם עובר יחיד בדרגת סיכון נמוכה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב בעת BJOG: An International Journal of Obstetrics & Gynecology.

החוקרים השלימו מחקר אקראי ומבוקר במטרה לקבוע אם פעילות אירובית סדירה במהלך היריון עשויה להפחית את הסיכון לדיכאון לאחר-לידה בנשים עם הריונות עם עובר יחיד. הם כללו 398 נשים בגילאי 20-40 שנים עם הריונות בסיכון נמוך (גיל היריון, פחות מ-14 שבועות) שחולקו באקראי לקבוצת אימון גופני או קבוצה ללא אימון גופני.

המשתתפות בקבוצת התערבות הוזמנו לתכנית אימון אירובי מובנית של 60 דקות, שלוש פעמים בשבוע, עד שבוע 35 להיריון. אלו בקבוצת הביקורת לא קיבלו כל תכנית אימון מובנית או הנחיה אודות פעילות גופנית.

מדד EPDS (או Edinburgh Postnatal Depression Scale) שימש להערכת תסמיני דיכאון לאחר-לידה. נשים עם מדד EPDS של 9 ומעלה היו תחת מעקב הדוק והופנו לפסיכיאטר להתייעצות.

התוצא העיקרי היה מדד EPDS של 12 נקודות ומעלה שלושה חודשים לאחר הלידה; תוצאים משניים כללו מדד EPDS של 9 ומעלה שלושה חודשים לארח הלידה ואת התוצאים באם וביילוד.

מהנתונים עולה כי שלושה חודשים לאחר הלידה, שיעור הנשים עם מדד EPDS של 12 ומעלה היה קטן יותר משמעותית בנשים בזרוע ההתערבות (סיכון יחסי של 0.30, רווח בר-סמך 95% של 0.16-0.55), עם מגמה דומה של שיעור הנשים עם מדד EPDS של 9 ומעלה (סיכון יחסי של 0.56, רווח בר-סמך 95% של 0.39-0.80) לעומת אלו בזרוע הביקורת.

מדד EPDS הממוצע היה נמוך יותר בנשים בזרוע ההתערבות, בהשוואה לאלו בקבוצת הביקורת (הבדל ממוצע של 2.00- נקודות, רווח בר-סמך 95% של 2.89- עד 1.11-).

בנשים בקבוצת האימון הגופני תועד גיל הריון גבוה יותר בלידה ושיעור נמוך יותר של אשפוזים ביחידות טיפול נמרץ ביילודים; יתר התוצאים באם וביילוד לא היו שונים משמעותית בין שתי הקבוצות.

החוקרים כותבים כי המנגנונים בהם פעילות גופנית לפני הלידה עשויים להפחית את הסיכון לדיכאון לאחר לידה כוללים ככל הנראה משלב השפעות של פעילות גופנית, כולל עידוד נוירו-פלסטיות ועליה ברמות BNP.

BJOG, Sep 21, 2025

לידיעה במדסקייפ