פעילות גופנית לפני הלידה עשויה להפחית את הסיכון לדיכאון לאחר-לידה

מקור: BJOG

פעילות אירובית מובנית סדירה במהלך ההיריון מלווה בסיכון מופחת משמעותית לדיכאון לאחר-לידה בנשים עם הריונות עם עובר יחיד בדרגת סיכון נמוכה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב בעת BJOG: An International Journal of Obstetrics & Gynecology.

החוקרים השלימו מחקר אקראי ומבוקר במטרה לקבוע אם פעילות אירובית סדירה במהלך היריון עשויה להפחית את הסיכון לדיכאון לאחר-לידה בנשים עם הריונות עם עובר יחיד. הם כללו 398 נשים בגילאי 20-40 שנים עם הריונות בסיכון נמוך (גיל היריון, פחות מ-14 שבועות) שחולקו באקראי לקבוצת אימון גופני או קבוצה ללא אימון גופני.

המשתתפות בקבוצת התערבות הוזמנו לתכנית אימון אירובי מובנית של 60 דקות, שלוש פעמים בשבוע, עד שבוע 35 להיריון. אלו בקבוצת הביקורת לא קיבלו כל תכנית אימון מובנית או הנחיה אודות פעילות גופנית.

מדד EPDS (או Edinburgh Postnatal Depression Scale) שימש להערכת תסמיני דיכאון לאחר-לידה. נשים עם מדד EPDS של 9 ומעלה היו תחת מעקב הדוק והופנו לפסיכיאטר להתייעצות.

התוצא העיקרי היה מדד EPDS של 12 נקודות ומעלה שלושה חודשים לאחר הלידה; תוצאים משניים כללו מדד EPDS של 9 ומעלה שלושה חודשים לארח הלידה ואת התוצאים באם וביילוד.

מהנתונים עולה כי שלושה חודשים לאחר הלידה, שיעור הנשים עם מדד EPDS של 12 ומעלה היה קטן יותר משמעותית בנשים בזרוע ההתערבות (סיכון יחסי של 0.30, רווח בר-סמך 95% של 0.16-0.55), עם מגמה דומה של שיעור הנשים עם מדד EPDS של 9 ומעלה (סיכון יחסי של 0.56, רווח בר-סמך 95% של 0.39-0.80) לעומת אלו בזרוע הביקורת.

מדד EPDS הממוצע היה נמוך יותר בנשים בזרוע ההתערבות, בהשוואה לאלו בקבוצת הביקורת (הבדל ממוצע של 2.00- נקודות, רווח בר-סמך 95% של 2.89- עד 1.11-).

בנשים בקבוצת האימון הגופני תועד גיל הריון גבוה יותר בלידה ושיעור נמוך יותר של אשפוזים ביחידות טיפול נמרץ ביילודים; יתר התוצאים באם וביילוד לא היו שונים משמעותית בין שתי הקבוצות.

החוקרים כותבים כי המנגנונים בהם פעילות גופנית לפני הלידה עשויים להפחית את הסיכון לדיכאון לאחר לידה כוללים ככל הנראה משלב השפעות של פעילות גופנית, כולל עידוד נוירו-פלסטיות ועליה ברמות BNP.

BJOG, Sep 21, 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן