הפרעות שינה, דוגמת אינסומניה ויקיצות ליליות, מלוות בסיכון מוגבר משמעותית לדיכאון בחולים עם הפרעת אכילה בולמוסית (Binge Eating Disorder), אך לא זוהו קשרים דומים עם דפוסי אכילה לילית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Psychiatric Research.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 153 משתתפים בגילאי 18-62 שנים (גיל ממוצע של 36 שנים) עם אבחנה של הפרעת אכילה בולמוסית מתכנית US Binge Eating Treatment and Recovery בין 2020 ו-2023. המשתתפים עברו הערכה להפרעת דיכאון מג’ורית על-בסיס שאלון PHQ-9 (או Patient Health Questionnaire), כמו גם הערכה של הפרעות אכילה על-בסיס שאלון Eating Disorder Examination Questionnaire וכן הערכת דפוסי אכילה לילית על-בסיס שאלון Night Eating Questionnaire.

במסגרת המחקר נבחן הקשר בין דיכאון ובין הפרעות אכילה שכלל היפרפאגיה בערב (צריכה של מעל 25% מסך הקלוריות ביום לאחר ארוחת ערב) ואכילה לילית, כמו גם הפרעות שינה, כולל אינסומניה ויקיצות ליליות.

כ-41% מהמשתתפים דיווחו על היפרפאגיה בערב. מבין 49% החולים שדיווחו על יקיצה לילית לפחות פעם בשבוע, 42% ציינו כי לא אכלו במהלך אירועים אלו.

אינסומניה ויקיצות ליליות נקשרו שתיהן עם סיכון מוגבר לדיכאון, בעוד שהקשר בין דיכאון ובין היפרפאגיה בערב הפך לא משמעותי סטטיסטית לאחר תקנון להפרעות שינה.

לא זוהה קשר משמעותי בין אכילה לילית ובין דיכאון, רמז לכך שכך מועד ההשכמה ולא התנהגות אכילה בולמוסית עשויה להביא לעליה בסיכון לדיכאון. עוד זוהתה קורלציה שלילית משמעותית בין מחשבות אובדניות וגיל החולה וקורלציה חיובית משמעותית בין מחשבות אובדניות ואינסומניה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בהשלמת הערכת דפוסי השינה בחולים עם הפרעת אכילה בולמוסית, כולל בחינת סיבות אפשריות להפרעות שינה והתערבויות הולמות.

J Psychiatric Res, July 30, 2025

לידיעה במדסקייפ