תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

מינון גבוה של פסילוציבין מלווה בהקלה גדולה יותר בתסמיני דיכאון לעומת פלסבו או Escitalopram, ללא סיכון מוגבר לאירועים חריגים חמורים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת BMJ.

החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת התועלת של טיפול מונותרפי בתכשירים פסיכדליים לעומת Escitalopram בחולים עם אבחנה קלינית של דיכאון. הסקירה כללה 811 משתתפים (גיל ממוצע של 42.49 שנים, 54.2% נשים) עם אבחנה קלינית של דיכאון מ-15 מחקרים פסיכדליים ו-1,968 משתתפים (גיל ממוצע של 39.35 שנים, 62.5% נשים) מחמישה מחקרים להערכת Escitalopram.

המחקרים בחנו טיפול מונותרפי בתכשירים פסיכדליים (פסילוציבין, LSD, MDMA ואיוואסקה), מינון קבוע של Escitalopram (עד 20 מ”ג ביום) לעומת פלסבו ותכשירים פסיכדליים לעומת Escitalopram בלבד.

התוצא העיקרי היה שינוי בתסמיני דיכאון מתחילת המחקר.

תגובות לפלסבו במחקרים להערכת טיפול נוגד-דיכאון (הבדל ממוצע של 3.79, רווח בר-סמך 95% של 0.77-6.80) ומינון נמוך במיוחד של פסילוציבין (הבדל ממוצע של 3.96, רווח בר-סמך 95% של 0.61-7.17) היו טובים יותר מאלו שתוארו במחקרים להערכת תכשירים פסיכדליים.

פסילוציבין במינון גבוה (20 מ”ג ומעלה) הדגים תוצאות טובות יותר מפלסבו במחקרים להערכת נוגדי-דיכאון (הבדל ממוצע של מעל 3). עם זאת, בהשוואת מתן פסילוציבין במינון גבוה אל מול פלסבו ששימש במחקרים להערכת נוגדי-דיכאון, גודל ההשפעה היה קטן יותר. ההבדל הממוצע המתוקן צנח מ-0.88 ל-0.31, עדות לכך שההשפעה של פסילוציבין במינון גבוה הייתה דומה לזו של נוגדי-דיכאון בשימוש כיום.

פסילוציבין במינון גבוה לווה בתגובה גדולה יותר מ-Escitalopram במינון של 10 מ”ג (הבדל ממוצע של 4.66, רווח בר-סמך 95% של 1.36-7.74) ו-20 מ”ג (הבדל ממוצע של 4.69, רווח בר-סמך 95% של 1.64-7.54).

כל ההתערבויות לא נקשרו עם סיכון מוגבר להפסקת טיפול מכל-סיבה או אירועים חריגים חמורים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מציעים כי מבין הטיפולים הפסיכדליים, קיים סיכוי גבוה יותר כי מתן פסילוציבין במינון גבוה ישיג הבדל בעל חשיבות מינימאלית בתסמיני דיכאון, כאשר גודל ההשפעה של פסילוציבין היה דומה לזה של תרופות נוגדות-דיכאון המשמשות כיום באופן נרחב.

The BMJ, Aug 21, 2024

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן