האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

בחולים עם דיכאון בדרגה מתונה עד פחות מחמורה העמיד לטיפול קודם תתכן תועלת לטיפול בקטמין במקום ניסיון טיפול בנזעי חשמל (Electroconvulsive Therapy, או ECT), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם דיכאון עמיד לטיפול סובלים מעומס תחלואה רב ושיעורים גבוהים יותר של פגיעה עצמית ותמותה מכל-סיבה, בהשוואה לחולים אחרים עם הפרעת דיכאון מג’ורי. לפיכך, באוכלוסייה זו נדרשות התערבויות דוגמת טיפול בנזעי חשמל, הנחשב לאחד הכלים היעילים ביותר הזמינים כיום.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון אם מאפיינים קליניים נבחרים עשויים לנבא תגובה שונה לטיפול בקטמין לעומת נזעי חשמל בחולים עם דיכאון עמיד לטיפול. החוקרים השלימו ניתוח משני של נתונים ממחקר ELEKT-D, מחקר בתווית-פתוחה, אקראי, רב-מרכזי, העדר-נחיתות, שכלל חמישה מרכזים רפואיים בארצות הברית בין אפריל 2017 ועד נובמבר 2022.

מדגם המחקר כלל 365 משתתפים (גיל ממוצע של 46 שנים; 52.3% נשים) עם דיכאון עמיד לטיפול, אשר סווגו עם אירוע דיכאון לא-פסיכוטי בהווה בחומרה מתונה לפחות והופנו ע”י הרופא המטפל לטיפול בנזעי חשמל. החולים חולקו באקראי ביחס 1:1 לקבלת שישה עירויי קטמין או תשעה טיפולי נזעי חשמל לאורך שלושה שבועות.

התוצא העיקרי היה הקשר בין מאפייני הבסיס – כולל שאלוני QIDS-SR16 (או Quick Inventory of Depressive Symptomatology Self-Report), MADRS (או Montgomery-Asberg Depression Rating Scale), רמת אינטליגנציה טרם התחלואה, תפקוד קוגניטיבי, היסטוריה של ניסיון אובדני, מצב אשפוזי או אמבולטורי – ובין תגובה לטיפול.

מהתוצאות עולה כי חלה ירידה גדולה יותר במדדי QIDS-SR16 עם קטמין לעומת טיפול בנזעי חשמל בקרב משתתפים עם מדד QIDS-SR16 של עד 20 נקודות, עדות לדיכאון פחות חמור (7.7 לעומת 5.6 נקודות), ואלו שטופלו באופן אמבולטורי (8.4 לעומת 6.2 נקודות).

בחולים עם מדד QIDS-SR16 של מעל 20 נקודות (דיכאון חמור מאוד) שהחלו טיפול באשפוז דווח על ירידה גדולה יותר במדדי QIDS-SR16 מוקדם יותר במהלך הטיפול (8.4 לעומת 6.7 נקודות) עם נזעי חשמל, אך המדדים היו דומים בשתי הקבוצות עד לביקור האחרון (9 לעומת 9.9 נקודות). בקרב חולים שטופלו בנזעי חשמל בלבד, במשתתפים עם מדדי אינטליגנציה גבוהים יותר (14 לעומת 11.2 נקודות) ועם אבחנה נלווית של הפרעת דחק בתר-חבלתית (16.6 לעומת 12 נקודות) תועדה ירידה גדולה יותר במדדי MADRS.

במהלך השבוע השני לטיפול, בחולים עם הפרעה בזיכרון תועדה ירידה גדולה יותר במדד MADRS (13.4 לעומת 9.6 נקודות), אך מדדי MADRS היו דומים לאלו שתועדו בחולים ללא הפרעה בזיכרון עד לביקור האחרון במסגרת המחקר (14.3 לעומת 12.2 נקודות).

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לאשר ולהרחיב את ממצאי המחקר כך שניתן יהיה לבחור את הטיפול האופטימאלי לכל מטופל בצורה טובה יותר.

JAMA Netw Open, Aug 2024

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן