צריכת פירות מוגברת עשויה להפחית את הסיכון לדיכאון (Front Public Health)

במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Public Health מדווחים חוקרים מסין על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי צריכה מוגברת של פירות מלווה בסיכון מופחת לדיכאון.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר בין הרגלי התזונה ודיכאון זכה לתשומת לב רבה, אך אין נתונים חד-משמעיים באשר להשפעה האפשרית של צריכת פירות על הסיכון לדיכאון. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את החשיבות של פירות בסיכון לדיכאון על-בסיס נתונים מסקר NHANES (או National Health and Nutrition Examination Survey) וניתוח רנדומיזציה מנדליאנית, כמו גם לבחון את הקשר הסיבתי בין השניים.

ניתוח חתך הושלם על-בסיס נתוני סקרי NHANES בין השנים 2005-2018. בנוסף, החוקרים בחנו וריאנטים גנטיים לצריכת פירות ודיכאון.

מנתוני NHANES עלה כי בהשוואה לרבעון התחתון של צריכת פירות (פחות מ-0.12 כוסות), בקרב אלו ברבעון העליון של צריכת פירות (מעל 1.49 כוסות) תועדה ירידה משמעותית בסיכון לדיכאון לאחר תקנון למשתנים רלבנטיים.

מניתוח שכלל תקנון קפדני למשתנים שונים עלה כי היקף הירידה בסיכון לדיכאון על-רקע צריכת פירות עמד על 31% (יחס סיכויים של 0.69, רווח בר-סמך 95% של 0.50-0.95). קשר זה נותר מובהק סטטיסטית בניתוח רנדומיזציה מנדליאנית (יחס סיכויים של 0.92, רווח בר-סמך 95% של 0.857-0.96).

צריכת פירות לוותה גם בסיכון מופחת לתכונות נוירוטיות הקשורות עם דיכאון, כולל תחושת בדידות (יחס סיכויים של 0.82, רווח בר-סמך 95% של 0.74-0.90), תחושת אומללות (יחס סיכויים של 0.79, רווח בר-סמך 95% של 0.72-0.87), תחושת מיאוס (יחס סיכויים של 0.75, רווח בר-סמך 95% של 0.68-0.83), מצב רוח עצבני (יחס סיכויים של 0.89, רווח בר-סמך 95% של 0.79-0.99) ונוירוטיות (יחס סיכויים של 0.85, רווח בר-סמך 95% של 0.76-0.96).

מניתוח הסיבתיות עלה כי הקשר הסיבתי בין תחושת בדידות ובין צריכת פירות היה דו-כיווני.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר סיבתי בין צריכת פירות מוגברת ובין סיכון מופחת לדיכאון ונתונים אלו תומכים בהשפעה החיובית של צריכת פירות על המצב הנפשי.

Front Public Health, Dec 13, 2023

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן