בדיקות סקר לדיכאון לפני-ניתוח עשויות להפחית את הסיכון לסיבוכים לאחר ניתוח קיבוע עמוד-שדרה מותני (מתוך כנס ה- North American Spine Society)

בדיקת סקר לדיכאון לפני ניתוח קיבוע מותני מלווה בסיכון מופחת לסיבוכים, פניות לחדרי מיון והוצאות רפואיות בחולים עם הפרעת דיכאון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-North American Spine Society.

בארגון הבריאות העולמי מאמינים כי דיכאון צפוי להפוך לאחד הגורמים המובילים לתחלואה ותמותה עד שנת 2030. מחקרים קודמים הראו כי בחולים עם הפרעות מצב רוח סבילות ירודה לכאב, עליה בקטסטרופיזציה וירידה בעמידות לגורמי דחק במהלך ניתוחים.

החוקרים התבססו על נתונים ממאגר PearlDiver והשלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שהתמקד בחולים עם הפרעה דיכאונית שעברו קיבוע עמוד-שדרה מותני ראשוני בגובה אחד או בשני גבהים בין 2010 ועד 2020. הם ניתחו שני מדגמים תואמים ביחס 1:5 של 2,662 חולים ו-13,058 משתתפים ללא בדיקת סקר לדיכאון לפני-ניתוח או ביקור פסיכותרפי בתוך שלושה חודשים מהניתוח.

מדדי התוצא העיקרי נאספו לאחר 90 ימים מהניתוח וכללו סיבוכים רפואיים, פניות לחדרי מיון, אשפוזים חוזרים ועלויות טיפול רפואי.

בחולים עם הפרעה דיכאונית שלא השלימו בדיקת סקר לדיכאון לפני הניתוח תועדו שיעורי היארעות גבוהים יותר משמעותית וסיכויים גבוהים יותר לסיבוכים רפואיים לאחר 90 ימים בהשוואה לחולים עם עדות לדיכאון בבדיקות סקר לפני הניתוח (40.57% לעומת 16%; יחס סיכויים של 2.71). בחולים ללא בדיקת סקר לדיכאון לפני הניתוח גם תועדה היארעות גבוהה יותר וסיכויים גבוהים יותר לפניה לחדרי מיון לאחר 90 ימים (15.78% לעומת 4.23%; יחס סיכויים של 4.25) בהשוואה לחולים שהשלימו בדיקות סקר לדיכאון.

החוקרים לא מצאו הבדלים בשיעורי היארעות או בסיכון לאשפוזים חוזרים לאחר 90 ימים בין הקבוצות (9.31% לעומת 9.53%; יחס סיכויים של 0.97). עם זאת, בחולים שלא השלימו בדיקות סקר לדיכאון תועד החזר גדול יותר משמעותית לאחר 90 ימים, בהשוואה לחולים שהשלימו בדיקות סקר לדיכאון טרם ההתערבות הניתוחית (51,160 דולרים לעומת 54,731 דולרים).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בהשלמת בדיקות סקר לדיכאון לפני ניתוחי עמוד-שדרה מאחר ואלו עשויים להביא לשיפור בתוצאות לאחר הניתוח.

מתוך כנס ה- North American Spine Society

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן