מחקר שנערך לאחרונה מטיל ספק בשיטה הרווחת כיום עבור הערכת התגובה לטיפול בדיכאון קליני (MDD – Major depressive disorder). במסגרת המחקר הוערכו יותר מ-800 מטופלים עם MDD שמילאו שאלונים לגבי תסמיני הדיכאון וכן לגבי מדדים נוספים של איכות החיים (QoL). המחקר מצא כי למרות שפחות מ-40% מהמטופלים סווגו עם תגובה טובה לטיפול בהתאם לשאלון RDQ (Remission from Depression Questionnaire), שני שליש מהמטופלים עמדו בקריטריונים המעידים על תגובה טובה לטיפול לפי סולם PGI (Patient Global Rating of Improvement).

החוקר ראשי, פרופ’ מארק צימרמן, פרופסור לפסיכיאטריה והתנהגות אנושית, אוניברסיטת בראון, פרובידנס, רוד איילנד, אמר כי “הטיפולים שאנו מציעים עבור MDD עשויים לעשות עבודה טובה יותר ממה שאנו חושבים, מכיוון שמטופלים רבים אומרים שהם מרגישים טוב יותר באופן משמעותי, גם במקרים בהם תסמיני הדיכאון שלהם לא פחתו ב-50% או יותר”. המחקר פורסם ב-Annals of Clinical Psychiatry ב-1 באוגוסט 2023.

מחקרים רבים העוסקים בטפול ב-MDD מסתמכים על מדדים שכוללים את חומרת התסמינים מכיוון שאבחון המחלה דורש מספר מינימלי של תסמינים למשך פרק זמן ממושך. “עם זאת”, אמר צימרמן, “הפחתת התסמינים הינה רק מרכיב אחד בטיפול ב-MDD, בעוד שיפור התפקוד הכללי, איכות החיים והיכולת להתמודד עם גורמי הלחץ בחיים חשובים לא פחות”.

המחקר הנוכחי נערך במחלקה הפסיכיאטרית של בית החולים רוד איילנד, וכלל 844 מטופלים עם MDD (65.2% נשים, גיל ממוצע 36.8 שנים) שמילאו שאלון RDQ הכולל 14 תסמיני דיכאון, 11 תסמינים לא דיכאוניים, 5 מאפיינים של התמודדות (למשל “התקשיתי להתמודד עם לחץ”), 10 מאפיינים תפקודיים (למשל “הייתי נסגר חברתית”) ועוד. המטופלים חולקו לשלוש קבוצות: תגובה תסמינית עם שיפור של מעל 50% במדד RDQ, תגובה על פי סולם PGI וללא שיפור של מעל 50% במדד RDQ, ומטופלים שלא הגיבו כלל לטיפול.

תוצאות המחקר הראו כי תגובה לטיפול נצפתה בקרב 38.7% מקבוצת ה-RDQ, לעומת 67.4% מקבוצת ה-PGI. כמו כן, רוב המטופלים (91.4%) שהגיבו לטיפול בהתאם לשאלון RDQ היו גם מגיבים לטיפול על פי סולם PGI, בעוד ש-32% שהגיבו על פי PGI לא הגיבו לטיפול בהתאם לשאלון RDQ.

לכתבה ב-Medscape