במאמר שפורסם בכתב העת BMC Neurology מדווחים חוקרים כי בקרב חולים באתיופיה לאחר אירוע מוחי, גורמי סיכון להתפתחות דיכאון כוללים היסטוריה של אירוע מוחי קודם, מוגבלות גופנית, חומרת האירוע המוחי, אוטם באזור תת-קורטיקאלי, מין זכר ומחלת לב איסכמית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אירוע מוחי הינו אחת הסיבות הנפוצות ביותר למוגבלות במבוגרים. דיכאון לאחר לידה הינו סיבוך נוירו-פסיכיאטרי נפוץ בחולים לאחר אירוע מוחי, אך למרות עליה בשכיחות אירוע מוחי, אין נתונים רבים אודות דיכאון לאחר הפגיעה הנוירולוגית והגורמים המנבאים הפרעת מצב רוח באלו ששרדו אירוע מוחי במדינות מתפתחות. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון גורמים הקשורים עם דיכאון לאחר-אירוע מוחי בקרב חולים ששרדו את הפגיעה הנוירולוגית.
החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת אשר נערך בתקופה שבין פברואר ויולי בשנת 2020 בבית חולים אחד באתיופיה. הם התמקדו בקרב מטופלים ששרדו אירוע מוחי ואספו נתונים סוציו-דמוגרפיים וקליניים על-סמך ראיונות עם מטופלים ורשומות רפואיות. אבחנה של דיכאון לאחר אירוע מוחי נקבעה על-פי שאלון PHQ-9 (או Patient Health Questionnaire).
מדגם המחקר כלל 240 משתתפים ששרדו אירוע מוחי (80 מקרים ו-160 ביקורות). הגיל הממוצע של המשתתפים במחקר עמד על 60.8 שנים עם חלוקה מגדרית שווה.
משתנים שנקשרו באופן מובהק סטטיסטית עם סיכון מוגבר לדיכאון לאחר אירוע מוחי כללו מגדר זכרי (יחס סיכויים מתוקן של 3.5,p=0.001), מיקום תת-קורטיקאלי של הנגע הגדול ביותר (יחס סיכויים מתוקן של 2.42, p=0.036), חומרת האירוע המוחי (יחס סיכויים מתוקן של 52.34, p=0.000), מוגבלות גופנית (יחס סיכויים מתוקן של 5.85, p=0.002), היסטוריה קודמת של אירוע מוחי או אירוע איסכמי חולף (יחס סיכויים מתוקן של 5.90, p=0.001) ומחלת לב איסכמית (יחס סיכויים מתוקן של 9.97, p=0.000).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על מספר גורמי סיכון להתפתחות דיכאון בחולים לאחר אירוע מוחי. הם מליצים על השלמת בדיקות סקר לדיכאון לאחר-לידה בחולים אלו, בפרט בנוכחות במדינות בעלות הכנסה נמוכה-עד-בינונית, בהן אין תיאום מסודר של הטיפול לאחר אירוע מוחי וקיים מחסור בנוירולוגים וצוותים רפואיים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!