היארעות דיכאון לאחר השתלת כליה מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים ותמותה (Sci Rep)

 

במאמר שפורסם בכתב העת Scientific Reports מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב מושתלי כליה שיעורי היארעות נמוכים יותר של דיכאון, בהשוואה לחולים עם מחלת כליות בשלב סופני. יתרה מזאת, במקרים בהם התפתח דיכאון לאחר השתלת כליה דווח על סיכון מוגבר לתמותה וכישלון שתל כליה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיכאון מלווה בפגיעה באיכות החיים ועליה בתחלואה ותמותה של חולים עם מחלת כליות בשלב סופני ומושתלי כליה. אין נתונים רבים בספרות הרפואית אודות היארעות דיכאון לאחר השתלת כליה.

במסגרת המחקר השוו החוקרים את שיעורי היארעות דיכאון בקרב מושתלי כליה, חולים עם מחלת כליות בשלב סופני וביקורות בריאות. הם בחנו את הנתונים ממאגר ביטוח רפואי בדרום קוריאה וזיהו חולים שעברו השתלת כליה בין 2007-2015. למשתתפים הותאמו ביקורות תואמות בגיל, מין ושנת גיוס למחקר. עוד התאימו החוקרים בין חולים לאחר השתלת כליה וחולים עם מחלת כליות בשלב סופני לפי אבחנה של יתר לחץ דם וסוכרת.

החוקרים בחנו את שיעורי היארעות דיכאון בחולים לאחר השתלת כליה, חולים עם מחלת כליות בשלב סופני וביקורות בריאות, כאשר בכל אחת מהקבוצות נכללו 5,234 חולים.

מהנתונים עולה כי שיעורי היארעות דיכאון היו נמוכים יותר משמעותית בקרב מושתלי כליה לעומת חולים עם מחלת כליות בשלב סופני (שיעורי היארעות של 18.87 לעומת 58.03; יחס סיכון של 0.33, רווח בר-סמך 95% של 0.30-0.36), אך רק מעט גבוהים יותר במושתלי כליה לעומת ביקורות בריאות (שיעורי היארעות של 18.87 לעומת 17.49; יחס סיכון של 1.08, רווח בר-סמך 95% של 0.96-1.22).

לאחר תקנון למחלות רקע, הסיכון לדיכאון היה נמוך יותר בקרב מושתלי כליה, בהשוואה לביקורות בריאות (יחס סיכון מתוקן של 0.52, p<0.001), אך נותר גבוה יותר בחולים עם מחלת כליות בשלב סופני לעומת ביקורות בריאות (יחס סיכון מתוקן של 1.60, P<0.001).

בקרב מושתלי כליה, גיל מתקדם, מין נקבה, מצב סוציואקונומי נמוך יותר ומספר רב יותר של מחלות רקע לוו בסיכון מוגבר להיארעות דיכאון.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על היתרון האפשרי של השתלת כליה לשיפור איכות החיים ע”י הפחתת הסיכון לדיכאון, בהשוואה למחלת כליות בשלב סופני.

Sci Rep, Oct 20, 2022

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן