במאמר שפורסם בכתב העת Scientific Reports מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב מושתלי כליה שיעורי היארעות נמוכים יותר של דיכאון, בהשוואה לחולים עם מחלת כליות בשלב סופני. יתרה מזאת, במקרים בהם התפתח דיכאון לאחר השתלת כליה דווח על סיכון מוגבר לתמותה וכישלון שתל כליה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיכאון מלווה בפגיעה באיכות החיים ועליה בתחלואה ותמותה של חולים עם מחלת כליות בשלב סופני ומושתלי כליה. אין נתונים רבים בספרות הרפואית אודות היארעות דיכאון לאחר השתלת כליה.
במסגרת המחקר השוו החוקרים את שיעורי היארעות דיכאון בקרב מושתלי כליה, חולים עם מחלת כליות בשלב סופני וביקורות בריאות. הם בחנו את הנתונים ממאגר ביטוח רפואי בדרום קוריאה וזיהו חולים שעברו השתלת כליה בין 2007-2015. למשתתפים הותאמו ביקורות תואמות בגיל, מין ושנת גיוס למחקר. עוד התאימו החוקרים בין חולים לאחר השתלת כליה וחולים עם מחלת כליות בשלב סופני לפי אבחנה של יתר לחץ דם וסוכרת.
החוקרים בחנו את שיעורי היארעות דיכאון בחולים לאחר השתלת כליה, חולים עם מחלת כליות בשלב סופני וביקורות בריאות, כאשר בכל אחת מהקבוצות נכללו 5,234 חולים.
מהנתונים עולה כי שיעורי היארעות דיכאון היו נמוכים יותר משמעותית בקרב מושתלי כליה לעומת חולים עם מחלת כליות בשלב סופני (שיעורי היארעות של 18.87 לעומת 58.03; יחס סיכון של 0.33, רווח בר-סמך 95% של 0.30-0.36), אך רק מעט גבוהים יותר במושתלי כליה לעומת ביקורות בריאות (שיעורי היארעות של 18.87 לעומת 17.49; יחס סיכון של 1.08, רווח בר-סמך 95% של 0.96-1.22).
לאחר תקנון למחלות רקע, הסיכון לדיכאון היה נמוך יותר בקרב מושתלי כליה, בהשוואה לביקורות בריאות (יחס סיכון מתוקן של 0.52, p<0.001), אך נותר גבוה יותר בחולים עם מחלת כליות בשלב סופני לעומת ביקורות בריאות (יחס סיכון מתוקן של 1.60, P<0.001).
בקרב מושתלי כליה, גיל מתקדם, מין נקבה, מצב סוציואקונומי נמוך יותר ומספר רב יותר של מחלות רקע לוו בסיכון מוגבר להיארעות דיכאון.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על היתרון האפשרי של השתלת כליה לשיפור איכות החיים ע”י הפחתת הסיכון לדיכאון, בהשוואה למחלת כליות בשלב סופני.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!