מחקרים קודמים דיווחו כי שימוש ברשת חברתית מלווה בסיכון מוגבר לחרדה ודיכאון בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים. כעת, במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כ גם בקרב אלו בגילאים מבוגרים יותר השימוש ברשת החברתית מלווה בסיכון מוגבר לתסמיני דיכאון.
החוקרים בחנו את הנתונים מ-13 סקרים שנערכו כל חודש בין מאי 2020 ועד מאי 2021, כאשר את הסקרים מילאו מבוגרים בגילאי 18 שנים ומעלה (גיל ממוצע של 56 שנים).
מהנתונים שנאספו אודות 5,395 משתתפים בגילאי 18 שנים ומעלה עלה כי 8.9% מהמשיבים דיווחו על הראה של לפחות 5 נקודות בסולם Patient Health Questionnaire-9 (PHQ-9) בסקרים שנערכו לאורך המעקב.
בקרב משתתפים שדיווחו על שימוש ברשתות חברתיות כמו סנאפצ’ט, פייסבוק, או טיקטוק, תועדה שכיחות גבוהה יותר משמעותית לתסמיני דיכאון חמורים יותר, בהשוואה לאלו שלא דיווחו על שימוש ברשת החברתית. יחס הסיכון המתוקן במלואו היה הגדול ביותר עם שימוש בסנאפצ’ט (יחס סיכויים מתוקן של 1.53), לאחריו פייסבוק (יחס סיכון מתוקן של 1.42) ולבסוף, טיקטוק (יחס סיכויים מתוקן של 1.39).
כאשר החוקרים שילבו צפייה בחדשות בטלוויזיה ובאינטרנט, דוגמת COVID-19, זוהה שינוי בקשר בין סנאפצ’ט והסיכון לתסמיני דיכאון, עם יחס סיכויים שירד מ-1.53 ל-1.12 כאשר החוקרים כללו בסקר את המקור לחדשות. מנגד, לא תועד שינוי משמעותי בקשר שתואר עם פייסבוק או טיקטוק.
מניתוח נוסף של הנתונים לפי גיל, השימוש בטיקטוק וסנאפצ’ט נקשר עם תסמיני דיכאון באלו בגילאי 35 שנים ומעלה, אך לא באלו שהיו צעירים יותר. עם זאת, דפוס הפוך זוהה בהערכת הקשר בין תסמיני דיכאון ושימוש ברשת הפייסבוק; השימוש בפייסבוק לווה בסיכון מוגבר לתסמיני דיכאון באלו מתחת לגיל 35 שנים, אך לא באלו בגילאי 35 שנים ומעלה (יחס סיכויים מתוקן של 2.60 לעומת 1.12, בהתאמה).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בקרב מבוגרים אשר לא סבלו מתסמיני דיכאון מלכתחילה, שימוש ברשת חברתית לווה בסיכוי גבוה יותר לעליה בחומרת תסמיני דיכאון. למרות שטיב הקשר אינו מובן היטב בשלב זה, העדויות תומכות בהשלמת מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את ההשפעה של השימוש ברשת חברתית על תסמיני דיכאון במבוגרים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!