פגיעה אפשרית בהתפתחות תינוקות עשויה לתמוך במתן טיפול תרופתי לנשים עם דיכאון לאחר לידה (מתוך כנס ה-AACP)

במידה ודיכאון חמור לאחר-לידה מהווה סכנה להתפתחות הילד, אזי יש מקום לשקול בחום טיפול תרופתי לנשים אלו, כך טוענים חוקרים בעקבות הערכה מפורטת של מאזן סיכון-תועלת שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-American Academy of Clinical Psychiatrists.

דיכאון באם עלול להשפיע על האינטראקציה עם התינוק ועל דפוסי ההאכלה, שגרת השינה ובטיחות התינוק. עבור הילד, קיימת דרגה מסוימת של אי-ודאות באשר לסיכון של דיכאון אימהי לא-מטופל, כמו גם חשיפה לנוגדי-דיכאון דרך חלב אם.

חלק מהמחקרים, אך לא כולם, הדגימו השפעה של דיכאון לפני לידה או לאחריה על זיהוי דיבור בינקות של שפת אם לעומת שפה זרה, מדדי אינטליגנציה והתפתחות קוגניטיבית, כאשר ירידה בפעילות חשמלית באונה פרונטאלית משמאל נקשרה עם פגיעה בתחושות חיוביות.

מהספרות הרפואית עולה כי יש מחקרים שקשרו בין דיכאון ממושך לאחר-לידה ובין סיכון גבוה פי ארבע, או יותר, לבעיות התנהגות בגיל 3.5 שנים, ציונים נמוכים יותר במתמטיקה בגיל 16 שנים ושכיחות גבוהה יותר של דיכאון בגיל 18 שנים. בקרב ילדים לאימהות עם דיכאון במהלך הינקות ישנם גם מחקרים שהצביעו על תגובתיות גבוהה יותר לגורמי דחק ורמות קורטיזול גבוהות יותר.

הבשורות הטובות הן כי השפעות אלו בילדים הפיכות ברובן עם טיפול באם. למעשה, יש עדויות המצביעות על קורלציה בין שיפור בתסמיני האם ובין ירידה בסיבוכים בילדים, כולל בעיות התנהגות.

דיכאון לאחר לידה, העלול להתפתח בכל נקודת זמן במהלך 12 החודשים הראשונים לאחר לידה, אינו נדיר ומדווח בכ-15% מהנשים. גורמי סיכון ידועים כוללים סיפור משפחתי של דיכאון, חרדה או דיכאון במהלך ההיריון, כמו גם היסטוריה של דיכאון קודם לאחר-לידה.

דיכאון לאחר-לידה מלווה בעליה של פי 70 בסיכון לאובדנות אימהית, כאשר שיא מקרי האובדנות מתואר בחודש הראשון ובחודש ה-12 לאחר לידה. סיבוכים ביילוד אינם מנבאים עליה בסיכון לניסיון אובדני, אך מוות עובר או תינוק מלווים בסיכון מוגבר לאובדנות.

מחקר אחד בנושא דיווח כי כ-40% מהאימהות עם דיכאון לאחר לידה סובלות ממחשבות חודרניות הכוללת פגיעה בתינוק. כ-15% חוששות להישאר לבד עם התינוק שלהן. התנהגויות דוגמת מיעוט זמן משחק, מיעוט דיבור או אינטראקציות אחרות עם הילד ותגובה לא-עקבית לילד, תורמות כולן להפרעה בקשר בין האם והילד.

בנשים שהפסיקו טיפול בנוגדי-דיכאון במהלך ההיריון אך פיתחו דיכאון לאחר לידה  מומלץ על הטיפול שהועיל להן בעבר. במידת האפשר, ישנה עדיפות למונותרפיה, אך במקרים של תסמינים חמורים ייתכן צורך בהתערבויות אגרסיביות יותר. עדיין אין נתונים אודות הסכנות הכרוכות בנטילת נוגדי-דיכאון במהלך הנקה, למרות שמחקרם רבים ניסו לכמת את הסיכון הנ”ל.

במקרה של תסמינים קלים, ההעדפה היא לטיפול לא-תרופתי ופסיכותרפיה לרוב נחשבת קו-טיפול ראשון במקרים בהם דיכאון מתפתח במהלך ההיריון או בתקופה שלאחר-לידה. במקרים בהם אישה הרה או לאחר-לידה מפתחת תסמינים בדרגה בינונית-עד-חמורה, טיפול תרופתי לרוב מומלץ, מאחר והתועלת גדולה מהסיכונים האפשריים.

מתוך כנס ה-AACP

לידיעה ב-MDedge

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן