תכנית טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ייעודית עשויה לסייע בטיפול במתבגרים עם הפרעות התנהגות (JAMA Psychiatry)

חוקרים מדנמרק פיתחו תכנית טיפול קוגניטיבי-התנהגותי חדשה, הקרויה Mind My Mind (MMM), אשר על-פי תוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry, הובילה לשיפור משמעותי וממושך בהפרעות הפסיכיאטריות של מתבגרים עם בעיות אמוציונאליות והתנהגותיות.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע את היעילות של תכנית הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי החדשה, אל מול טיפול סטנדרטי, בצעירים עם בעיות התנהגותיות ורגשיות מתחת לסף המקובל להפניה לטיפול בידי מומחים לבריאות הנפש.

המחקר כלל משתתפים בגילאי 6-16 שנים עם תסמיני חרדה ודיכאון ו/או הפרעות התנהגות כבעיה עיקרית. תכנית MMM כללה 9-13 שבועות של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מותאם אישית, אשר ניתן ע”י פסיכולוגים מקומיים. הטיפול הסטנדרטי כלל שני ביקורים נוספים, מעבר לטיפול הסטנדרטי.

התוצא העיקרי היה השינוי בבעיות פסיכיאטריות, כפי שנקבע ע”י ההורים לאחר 18 שבועות באמצעות שאלון SDQ (Strengths and Difficulties Questionnaire), בו מדד גבוה יותר מעיד על מצוקה או ליקוי בדרגה חמורה יותר.

מדגם המחקר כלל 396 צעירים (גיל ממוצע של 10.3 שנים, 52% בנים) אשר חולקו באקראי לתכנית MMM (197 ילדים) או טיפול סטנדרטי (199 ילדים). נתונים זמינים להערכת התוצא העיקרי לאחר 18 שבועות נאספו אודות 177 ילדים בקבוצת ההתערבות ו-167 ילדים בקבוצת הביקורת.

מדד SDQ ירד ב-2.34 נקודות עם תכנית MMM וב-1.23 נקודות עם הטיפול הסטנדרטי, מערכים ראשוניים של 4.12 ו-4.21, בהתאמה (הבדל של 1.10 בין הקבוצות, p<0.001). מספר המגיבים (ירידה של לפחות נקודה אחת בסולם SDQ) היה גדול יותר עם MMM, בהשוואה לטיפול הסטנדרטי (73.1% לעומת 46.7%, בהתאמה; מספר נדרש לטיפול של 4 חולים).

התוצאים המשניים העידו על תועלת מובהקת סטטיסטית על-פי דיווח ההורים בתסמיני חרדה ודיכאון, תפקוד יומי, נוכחות בבית הספר והבעיה העיקרית. כל היתרונות של תכנית ההתערבות נותרו לאחר 26 שבועות, למעט נוכחות בלימודים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי תכנית טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ייעודית עדיפה על טיפול סטנדרטי בילדים עם הפרעות התנהגותיות ואמוציונאליות.

JAMA Psychiatry. Published online December 23, 2020.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן