עליה בסיכון לאובדנות בקרב אנשי צוות רפואי (JAMA Surg)

מנתונים חדשים עולה כי גורמי סיכון לאובדנות בקרב אנשי צוות רפואי כוללים גיל מתקדם, מחלה פסיכיאטרית, בעיות בריאות גופניות ובעיות במקום העבודה או עם החוק, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Surgery.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שחיקה בקרב אנשי צוות רפואי מלווה בסיכון מוגבר לאובדנות. כעת הם ביקשו לבחון את גורמי הסיכון לאובדנות בשלוש קבוצות אנשי צוות רפואי: מנתחים, רופאים לא-מנתחים ורופאי שיניים, בהשוואה לאלו שאינם אנשי צוות רפואי.

החוקרים התבססו על נתוני National Violent Death Reporting System לזיהוי כל אלו שהלכו לעולמם עקב אובדנות בארצות הברית בין תחילת ינואר בשנת 2003 ועד סוף שנת 2016. המשתתפים סווגו לפי קבוצת אנשי צוות רפואי ואלו שאינם אנשי צוות רפואי.

החוקרים מדווחים כי 170,030 משתתפים שהלכו לעולמם עקב מעשה אובדני בין 2003 ועד 2016. מבין אלו, 767 (0.5%) היו אנשי צוות רפואי (גיל ממוצע של 59.6 שנים; 88% גברים), כאשר היתר היו מהאוכלוסייה הכללית (גיל ממוצע של 46.8 שנים, 77.7% גברים). בסך הכול, 485 אנשי צוות רפואי (63.2%) היו רופאים לא-מנתחים, 179 (23.3%) היו רופאי שיניים ו-103 (13.4%) היו מנתחים.

בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, גורמי סיכון לאובדנות בקרב אנשי צוות רפואי כללו בעיות בעבודה (יחס סיכויים של 1.79, p<0.001), בעיות עם החוק (יחס סיכויים של 2.80, p<0.001), בעיות עם הבריאות הגופנית  (יחס סיכויים של 1.40, p<0.001) וקבלת טיפול פעיל למחלה פסיכיאטרית (יחס סיכויים של 1.45).

בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, בקרב אנשי צוות רפואי תועד סיכון נמוך יותר לאובדנות בנשים (יחס סיכויים של 0.44, p<0.001) או לא-נשואים (יחס סיכויים של 0.36).

בקרב מנתחים תועד סיכון מוגבר לאובדנות, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית באלו שהיו מבוגרים יותר, גברים, נשואים, אלו שקיבלו טיפול פעיל למחלה פסיכיאטרית, או אלו שהתמודדו עם בעיות במקום העבודה או בעיות שימוש באלכוהול. בהשוואה לרופאים לא-מנתחים, במנתחים תועד סיכון מוגבר לאובדנות במידה והיו גברים, בגיל מבוגר, נשואים, או קיבלו טיפול בהווה להפרעה פסיכיאטרית.

ממצאי המחקר מדגישים גורמי סיכון לאובדנות בקרב אנשי צוות רפואי, כולל גורמי סיכון ספציפיים בקרב מנתחים. ממצאים אלו עשויים לסייע בשיפור זיהוי שחיקה ופיתוח התערבויות למניעת אובדנות בקרב אנשי צוות רפואי.

JAMA Surg. Published online June 10, 2020

לידיעה ב-MedPage Today

הערת מערכת:

גם בארץ היו מספר מקרי התאבדות שזכו אמנם להד תקשורתי נרחב אך ספק אם הובילו לתכנית נרחבת ומסודרת לזיהוי אנשי צוות רפואי בסיכון ולנקיטת אמצעים למניעת תופעה זו. הלחץ והחרדה שקשורים למגפת הקורונה עלולים להוות גם גורם המגביר את הסיכון למקרים טרגיים כאלה, ונראה שכחלק מההיערכות עליה כולם מדברים לקראת החורף הקרוב, יש מקום גם לתכנן אמצעים ופעילויות להפחתת הסיכון לאובדנות בקרב הצוות הרפואי.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן