ההשלכות הפסיכיאטריות של מגיפת COVID-19 (מתוך MDedge)

בעידן הנוכחי של מגפת COVID-19 ועליה ניכרת בשיעורי חרדה ומצוקה, הדאגות של הציבור לעצמו, למשפחתו, למצבו הכלכלי ולמקום עבודתו מטרידים מיליונים ברחבי העולם. אי הודאות הניכרת גורמת להחמרת התסמינים של חולים רבים הסובלים מבעיות פסיכיאטריות, גם באלו המאוזנים היטב תחת טיפול תרופתי.

הריחוק החברתי הוביל לשיבוש השגרה היומיומית. רבים אינם עובדים ואינם מבלים זמן עם היקרים להם, אינם מבלים בסרטים או הצגות ואינם קונים בחנויות. הורים לילדים בבית מדווחים על תסכול מהצורך לאזן בין עבודה מהבית ובין השלמת משימות ומטלות מבית הספר. רופאים הניצבים בחזית בתקופה זו מדווחים כי לא זכו לקבל ציוד מיגון אישי מספק והם דואגים מחשיפת בני משפחתם לנגיף.

רבים שומעים את הדיווחים על מקרי תמותה ברחבי העולם, כולל מקרי תמותה של חולים צעירים ובגיל העמידה וללא מחלות רקע. הדבר גורם לבכי ותסכול רב, לצד כעסים, סיוטים, נדודי שינה ומצבי חרדה. רבים אוספים נשק ותחמושת ויש מקרה אחד של אדם שנטל על-דעת עצמו Chloroquine במינון לא-תרופתי במטרה למנוע הדבקה ב-COVID-19, אך הטיפול הלא-מבוקר הוביל למותו.

אנשי צוות רפואי יכולים לסייע להקל על בעיות נפשיות במספר דרכים. ראשית, יש להקשיב למומחים ולנתונים ולהעביר את הדברים למטופלים. מרבית מהמומחים מסבירים כי מדובר במחלה קלה או מתונה במרבית המקרים. חשוב גם לעודד את הציבור להקפיד על אמצעי הזהירות שפורסמו, כולל שמירת מרחק מאחרים, רחצת ידיים והימנעות ממגע עם אנשים חולים.

ניתן להדריך את המטופלים בטכניקות הרגעה, כאשר במאמר שפורסם באתר מדסקייפ מציגים הכותבים את הגישה שלהם: יש לשבת בצורה נוחה בכיסא, לספור לאט מאחד עד שלוש ובתום הספירה לגלגל את העיניים למעלה. בספירה לשתיים יש לעצם את העיניים ולקחת נשימה עמוקה. בספירה לשלוש יש לנשוף לאט, להרפות את העיניים ולהתרכז בתחושה מרגיעה של ציפה. ההמלצה היא לעשות זאת למשך כ-30-60 שניות. לאחר מכן, יש לספר לאחור משלוש לאחד ולפקוח עיניים.

תרגיל נוסף נועד להביא להרגעה ע”י דמיון מסך קולנוע. יש לבקש מהמטופל להביט במסך הדמיוני ולהקרין עליו כל סצנה נעימה לו; האדם יכול לעשות זאת כמה פעמים שהוא רוצה במהלך היום והתרגיל יכול לארוך 1-5 דקות. לאחר מכן, יש לשלב את תרגילי ההרפיה שפורטו מעלה ולצוף למצב הרגוע הזה לתוך מסך הקולנוע וכאשר נמצאים על המסך, למדיין קו עבה היורד מהמרכז ומשמאל להקרין את הדאגות, החששות והפחדים. הרעיון הוא לראות אך לא לחוות אותם. לאחר מכן, יש לעבור לצד הימני של המסך ושוב, לדמיין כל סצנה נעימה. יש לחזור על התרגיל הנ”ל למשך 1-5 דקות.

העידן הנוכחי של המשבר הבריאותי הגדול ביותר בעולם מאז השפעת הספרדית בשנת 1918, עם הסגר, הבידוד וההפרעה הניכרת לתפקוד היומיומי עשויים להוביל לתחושת ניכור. למעשה, רוב האנשים יפתחו רגשות עזים בתגובה למצב הנוכחי. הגישות שפורטו לעיל עשויות לסייע לגוף ולנפש להירגע ולהתאושש במהלך תקופה מאתגרת זו.

מתוך MDedge

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן