האם יש מקום לגרייה מגנטית מוחית להקלה על הפרעות פסיכיאטריות? (MedPage Today)

בחודש יוני האחרון פורסמו תוצאות מאכזבות לגרייה מגנטית מוחית (Transcranial Magnetic Stimulation) לטיפול בדיכאון עמיד לטיפול, כאשר לא זוהה יתרון לטיפול זה על-פני טיפול דמה באוכלוסיית יוצאי צבא. כעת במאמר בוחנים מומחים את המשך ההתפתחויות בתחום מאז פרסום תוצאות מחקר זה.

שני מומחים הציעו הסברים שונים לתוצאות הסותרות במחקר VA, אשר פורסם בכתב העת JAMA Psychiatry.

מדובר היה באוכלוסיית חולים מאוד מורכבת במערכת VA (Veterans Affairs), אשר כללה חולים עם מחלה בדרגה קלה ועד חמורה, מהם רבים סבלו מהפרעת דחק בתר-חבלתית והפרעות שימוש בחומרים. מרבית המחקרים להערכת דיכאון לא כללו חולים אלו ולכן קשה לפענח את התוצאות.

כאשר חולים נכללים במחקרים קליניים הם זוכים לתשומת לב רב מצד אנשי צוות רפואי וישנה השפעה תרפואיטית, העשויה לדברי הכותבים לספק הסבר, במידה מסוימת, לשיעור הגבוה יותר של הפוגה עם טיפול הדמה במחקר.

הנחיות עדכניות

לאחר האישור הראשוני בשנת 2008, מנהל המזון והתרופות האמריקאי הרחיב את האישור לשימוש ב-TMS בשנת 2013 לכלילת טיפול בכאב על-רקע סוגים מסוימים של מיגרנה. במהלך השנה האחרונה, חוקרים בחנו את היעילות של TMS בטיפול בהפרעות אחרות, דוגמת חרדה, טינטון, או צורות אחרות של כאב כרוני.

באוגוסט אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי את השימוש ב-TMS להפרעה כפייתית-טורדנית, בעיקר על בסיס תוצאות מחקר שמצא כי 38% מהחולים הגיבו לטיפול, בהשוואה ל-11% מאלו בקבוצת טיפול דמה. אישור זה התקבל לאחר פרסום ההנחיות החדשות מטעם הסוכנות בחודש יוני, בו נקבע כי בשל תגובות ניכרות לטיפול-דמה ושכיחות גבוהה של הפוגה ספונטאנית בחולים שלא קיבלו כל טיפול, דרושות קבוצות טיפול-דמה כאשר בוחנים טיפולים חדשים, בעיקר לאור השימוש הגובר בתרופות בעלות השפעה מהירה.

מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טכנולוגיה מהירה יותר, TBS (Theta Burst Stimulation), הקרויה גם Express TMS. טכנולוגיה זו מאפשרת לקצר את משך הטיפול מ-37 דקות ל-3 דקות בלבד. האישור התבסס על מחקר THREE-D, בו 33% מהמשתתפים השיגו הפוגה מדיכאון מג’ורי וב-50% חל שיפור בתסמינים.

טכנולוגיית TMS משמשת יותר ויותר ועשויה לשמש כטיפול במספר מצבים שונים, כולל טינטון, מצב עבורו קיימות אפשרויות טיפול מוגבלות, או כאב כרוני.

אחד האתגרים העיקריים בתחום נוגע לזמינות TMS לחולים. למרות שישנה התוויה לטיפול זה בדיכאון בחולים בהם טיפול תרופתי לא היה יעיל, טיפולים אלו אינם מכוסים ע”י גופי ביטוח. מחזור טיפול יחידד עשוי לעלות למטופל עד 200 דולרים. בנוסף, המכונות האחראיות לגרייה הן גדולות ועשויות לדרוש שהמטופלים ינדדו למרחק רב בכדי לקבל את הטיפול.

המומחים מציינים כי הרעיון של שימוש במכשור רפואי לטיפול בדיכאון הוא עדיין די חדש, שכן רופאים רבים רגילים לראות את המטופלים במרפאה ולהמליץ על טיפול תרופתי או פסיכותרפי ויידרש זמן עד לאימוץ מלא של הטכנולוגיה החדשה להקלה על חולים אלו.

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן