במתן קטמין לטיפול בדיכאון יש להתאים את המינון לכל חולה (Mol Psychiatry)

מתוצאות מחקר חדש להערכת מינון קטמין כתוספת לטיפול בדיכאון עמיד לטיפול תרופתי עולה כי למתן תוך-ורידי של מנה יחידה של 0.5 מ”ג/ק”ג השפעה נוגדת-דיכאון מהירה ובולטת. מהמחקר עולה עוד כי מינון נמוך יותר של 0.1 מ”ג/ק”ג, אשר נחשב לנמוך, עשוי להיות יעיל במידה מסוימת ללא עליה בלחץ הדם או בתסמינים דיסוציאטיביים. במאמר שפורסם בכתב העת Molecular Psychiatry כותבים החוקרים כי ממצאים אלו מעלים את האפשרות כי מינונים נמוכים יותר עשויים להיות יעילים בחלק מהחולים.

החוקרים בחנו נתונים אודות מטופלים משישה מרכזים בארצות הברית והשוו ארבעה מינונים שונים של קטמין תוך-ורידי ב-99 מבוגרים, עם אבחנה של דיכאון עמיד לטיפול. המשתתפים לא הגיבו באופן משביע רצון לשני מחזורי טיפול קודמים, לכל הפחות. המשתתפים במחקר חולקו באקראי לטיפול תוך-ורידי בעירוי לאורך 40 דקות של קטמין במינון 0.1 מ”ג/ק”ג, 0.2 מ”ג/ק”ג, 0.5 מ”ג/ק”ג, 1.0 מ”ג/ק”ג או פלסבו פעיל בדמות Midazolam (0.045 מ”ג/ק”ג).

החולים השלימו הערכה על-פי מדד HAM-D-6 (Hamilton Depression Rating Scale) ביום העירוי ושוב לאחר 2, 3, 5, 7, 14 ו-30 ימים. כלים נוספים שימשו להערכת ההשפעה של מצב רוח ומחשבות אובדניות. תסמינים דיסוציאטיביים נבחנו במהלך ולאחר עירוי קטמין וסימנים חיוניים נמדדו לאחר הטיפול ובמהלך כל ביקורי המעקב.

לאחר תקנון למשתנים שונים, השפעה נוגדת-דיכאון של מינון סטנדרטי (0.5 מ”ג/ק”ג) ומינון גבוה (1.0 מ”ג/ק”ג) של קטמין הייתה טובה יותר מפלסבו פעיל. במרבית המשתתפים שנטלו את שני המינונים, התועלת של טיפול בקטמין החלה לרדת ביום השלישי לאחר הטיפול ולא ניתן היה לזהותה עוד לאחר חמישה ימים.

קטמין במינון נמוך של 0.1 מ”ג/ק”ג הדגים השפעה נוגדת-דיכאון משמעותית רק לפני תקנון. לא תועדה עדות ברורה או עקבית ליעילות משמעותית-קלינית לאחר תקנון וההשפעה נבעה ברובה מהבדלים ביום הראשון.

מינון של 0.2 מ”ג/ק”ג לא הדגים כל תועלת משמעותית. החוקרים כותבים כי ייתכן כי העדר התועלת של מינון זה נעוץ בעובדה שקבוצת הטיפול הייתה קטנה וכי המשתתפים בקבוצה זו נטו להיות עמידים יותר לטיפול מלכתחילה.

עירויי קטמין נסבלו היטב, בהשוואה לקבוצת הטיפול ב-Midazolam, למעט שכיחות גבוהה יותר של תסמינים דיסוציאטיביים ועליה זמנית בלחץ הדם עם מינונים גבוהים יותר.

במחקר הנוכחי, קטמין במינון 1.0 מ”ג/ק”ג לא היה עדיף על 0.5 מ”ג/ק”ג, כאשר המינון הנמוך נסבל טוב יותר ממינון של 1.0 מ”ג/ק”ג. מצד שני, טיפול במינון 0.1 מ”ג/ק”ג נסבל טוב מאוד והיה בעל בהשפעה שהייתה מובהקת סטטיסטית, רק ללא תקנון, ולכן ההשפעה לא הייתה בולטת כמו מינון של 0.5 מ”ג/ק”ג, אך ניתן היה לזהות השפעה.

Mol Psychiatry. Published online October 3, 2018

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן