הודעת משרד הבריאות

הפרסום הוכן באגף המידע כהמשך לסדרת פרסומי המשרד בנושא אובדנות, כדי להציג מגמות ולהצביע על קבוצות האוכלוסייה בסיכון, במטרה לצמצם ככל האפשר את היקף התופעה.

ממצאים עיקריים:

• בשנת 2014 היו 382 התאבדויות, 294 גברים ו-88 נשים.


• שיעור ההתאבדות ירד בקרב גברים בעשור האחרון, במיוחד נרשמה ירידה משנת 2011.


• בקרב בני נוער בגיל 15-24 נרשמה ירידה בשיעור האובדנות משנת 2006.


• בממוצע השנים 2012-2014 השיעור ירד בקרב בנים בגיל 15-18 ב-63%, בגיל 19-21 ב-65% ובגיל 22-24 ב-38% בהשוואה לשנים 2000-2002.


• שיעור ההתאבדות הגבוה ביותר בקרב שני המגדרים נרשם בגיל 75 ומעלה.


• שיעור ההתאבדות המתוקנן לגיל ליהודים ואחרים גבוה פי 2.4 בהשוואה לערבים בממוצע השנים 2012-2014. כשני שליש (66%) מההתאבדויות הערבים היו עד גיל 45 לעומת 44% בקרב יהודים ואחרים. השיעור יציב בקרב ערבים לעומת ירידה אצל יהודים ואחרים.


• שיעור ההתאבדות המתוקנן לגיל של עולי בריה”מ לשעבר גבוה פי שניים מיהודים ואחרים ללא עולים ויציב יחסית. בקרב עולי אתיופיה השיעור גבוה פי ארבעה בשנים האחרונות.


• שיעור ההתאבדות בקרב נשואים נמוך יותר משיעור הגרושים והרווקים. כשליש מכלל הגברים הגרושים שהתאבדו היו אבות לילדים עד גיל 18, אחוז יציב בשנים 2010-2014.


• שיעור ההתאבדות המתוקנן לגיל ירד בממוצע השנים 2012-2014 ב-30% במחוז צפון,
  ב-17% במחוז תל אביב וב-15% במחוזות חיפה ומרכז, בהשוואה לשנים 2009-2011.


• שיעור ניסיונות ההתאבדות המתוקנן לגיל יציב יחסית בשנים 2011-2016.


• כשליש מניסיונות ההתאבדות היו בקרב צעירים עד גיל 21, 35% מניסיונות הגברים ו-37% מניסיונות הנשים.


• שיעור ניסיונות ההתאבדות המתוקנן לגיל הגבוה ביותר נמצא בקרב נשים ערביות, אך ירד בשנים האחרונות בהשוואה לשיעור הגבוה שנרשם בשנת 2011, בשנת 2016 השיעור דומה לשיעור בקרב יהודיות ואחרות. 

היחידה למניעת אובדנות בראשותה של עו”ד שושי אייזנברג-הרץ, החלה פעילותה במהלך 2014-2015. תפקידה של היחידה הוא יישום מתווה התוכנית הלאומית למניעת התאבדות, כפי שהובא בהחלטת הממשלה מס’ 1091 מיום 22.12.13 . בהתאם לכך, עד כה היחידה יצרה תשתיות רבות ליישום התוכנית ברמה הארצית, לרבות שיתופי פעולה עם ארגונים רבים ומשרדי ממשלה והחלה הטמעה בפועל בלמעלה מ 50 יישובים . 

במסגרת הפעילות:

• הוכשרו למעלה מ 10,000 איש ברשויות וארגונים שונים (ביניהם: רופאים, מורים, עו”ס ובעלי תפקידים שונים) כ”שומרי סף” אשר יוכלו לזהות אדם בסיכון אובדני, לייצר עימו שיח רגיש ומתאים, לתת לו סיוע ראשוני ולסייע לו להגיע לטיפול.


• בנוסף, צוות היחידה יצר ביחד עם הרשויות המקומיות למעלה מ –  70 רצפים טיפולים אשר מטרתם שמירה וסיוע לאדם בסיכון אובדני במטרה להנגיש לו טיפול מותאם.


• במסגרת יצירת מעני תמיכה חירומיים נפשיים 24X7 , התוכנית הלאומית תומכת בשירות של “קווים חמים” המסייעים למענה לאוכלוסיות בסיכון ומצוקה נפשית ואובדנות אשר פונות לקבלת סיוע בטלפון ובאינטרנט וכן לאיתורם ברשת, כגון עמותות ער”ן וסה”ר. בנוסף, נערך תהליך אפיון ובנייה של מענה ראשוני מסוגו בשיתוף פעולה עם מד”א המעניק שירות מענה חירומי נפשי. מענה זה יאפשר לאנשים לקבל סיוע ראשוני נפשי בשטח ולסייע לשמירה על הרצף הטיפולי לטובת האדם אשר במצוקה נפשית וסיכון אובדני. 


• כמו כן נערך שיתוף פעולה עם יחידת המאו”ר במשרד לבטחון פנים הכוללת מערך לאומי למניעת אלימות ופשיעה נגד ילדים ונוער ברשת.


• מהלך נוסף של היחידה הוא הסברה אשר כוללת הצגה ייעודית למניעת אובדנות בקרב בני העדה האתיופית, המהווים קבוצת סיכון לאובדנות ובהמשך שלבי ההטמעה של התוכנית, ייושם קמפיין הסברה ארצי להעלאת מודעות הציבור.


• במסגרת מהלכי טיוב נתונים ואפידמיולוגיה באמצעות המרכז לבקרת מחלות, במשרד הבריאות, נאסף מידע על היקף תופעת האובדנות ומגמותיה. מטרת המהלך היא שיפור דיווח חסר הקיים בנתוני האובדנות בישראל. בהתאם לכך, בשנים האחרונות, נבדקו עשרות אלפי תיקי פטירה ומתוכם אותרו אלפי תיקים בחשד לאובדנות.


• במסגרת שיתוף פעולה בין משרד הבריאות ומשרד הרווחה, ניתן סיוע  וטיפול (פרטני וקבוצתי) לבני משפחות שיקיריהן התאבדו . כיום משרד הרווחה מפעיל 2 מרכזי תמיכה ובחודשים הקרובים צפויים להיפתח  8 מרכזי סיוע נוספים  ברחבי הארץ.


• במסגרת שיתוף פעולה בין משרד הבריאות ומשרד החינוך נערכים מהלכי מניעת אובדנות במערכת החינוך, ביניהם: הכשרת אלפי שומרי סף , הכשרת מאות פסיכולוגים חינוכים המקיימים הערכות סיכון וטיפולים במאות בני נוער בסיכון אובדני. החל יישומה של תוכנית חוסן בחלק מביה”ס ונבדקות תכניות ייעודיות נוספות בנושא מניעת אובדנות המותאמות לנוער.


• פעילות היחידה כוללת מהלכי רגולציה להקטנת נגישות לאמצעים מסוכנים, בין המהלכים: קידום נוהל אשר יקטין את הנגישות למבנים מסוכנים (HOT SPOTS), הגבלת מכירה של תרופות  וכן צמצום הנגישות לזמינות של כלי נשק. 


• יש לציין כי בעתיד הקרוב צפוי להצטרף לפעילות זו, ספק חיצוני, בניהולה המלא של היחידה, אשר ירחיב את השירותים של התוכנית הלאומית למניעת אובדנות, במטרה לקדם את יישומה ברמה הארצית, לאורך השנים הקרובות.

אובדנות בישראל 2017  – ההודעה המלאה