דיכאון עם שינויים קיצוניים בלחץ הדם מלווה בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים (מתוך כנס ה-ESC)

בחולים עם רמות לחץ דם גבוהות או גבוהות מאוד ביחד עם תסמיני דיכאון קיים סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים חמורים, דוגמת אוטם שריר הלב, אי-ספיקת לב, או אף תמותה, כך עולה מנתונים חדשים, שפורסמו במהלך כנס ה-ESC (European Society of Cardiology).

תסמיני דיכאון התבססו על ממצאי שאלון HADS-D (Hospital Anxiety and Depression Scale) עם ציון של לפחות שבע נקודות. לחץ דם גבוה מאוד הוגדר בנוכחות לחץ דם סיסטולי של 160 מ”מ כספית ומעלה, לחץ דם דיאסטולי של 100 מ”מ כספית ומעלה; לחץ דם גבוה הוגדר בנוכחות לחץ דם סיסטולי של 140-159 מ”מ כספית, לחץ דם דיאסטולי של 90-99 מ”מ כספית; לחץ דם תקין הוגדר בנוכחות לחץ דם סיסטולי של 130-139 מ”מ כספית, לחץ דם דיאסטולי של 80-89 מ”מ כספית. לחץ דם מאוזן באופן הדוק הוגדר בנוכחות ערכים של 120-129 ו-80-84 מ”מ כספית, בהתאמה, ולחץ דם נמוך הוגדר בנוכחות לחץ דם סיסטולי נמוך מ-120 ולחץ דם דיאסטולי נמוך מ-80 מ”מ כספית.

במחקר שכלל למעלה מ-35,000 משתתפים מסקוטלנד זוהתה עליה של 83% בסיכון היחסי לאירועים קרדיווסקולאריים בנוכחות דיכאון וגם לחץ דם סיסטולי גבוה, בהשוואה לאלו ללא שני המצבים. באלו עם דיכאון ולחץ דם סיסטולי נמוך מאוד נרשמה עליה של 36% בסיכון היחסי לאירועים קרדיווסקולאריים.

החוקרים מסבירים כי לחץ דם סיסטולי של 160-240 מ”מ כספית זוהה כגורם מנבא משמעותי לתוצא המשולב (יחס סיכון של 1.28), כמו גם לחץ דם סיסטולי של 80-119 מ”מ כספית (יחס סיכון של 1.15) או דיכאון (יחס סיכון של 1.22).

מעניין לציין כי לא זוהה קשר בין הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים ובין לחץ דם דיאסטולי עם דיכאון.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי שילוב ערכי לחץ דם קיצוניים ותסמיני דיכאון מגביר את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים חמורים. הממצא המפתיע העולה מהמחקר נוגע לקשר עם לחצי דם סיסטוליים בטווח הגבוה ובטווח הנמוך.

מתוך כנס ה-ESC

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/02/2026

יש אי־וודאות משמעותית לגבי הקשר בין אי־ספיקת חדר שמאל (Left Ventricular Dysfunction, LVD) לבין הסיכון לשבץ חוזר, וכן לגבי סוג הטיפול האנטיתרומבוטי האופטימלי למניעת שבץ חוזר בקבוצת חולים זו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן