גירוי מוחי עמוק (DBS או Deep Brain Stimulation) לא הביא לשיפור דיכאון עמיד לטיפול תרופתי במחקר האקראי, מבוקר טיפול דמה הראשון, שתוצאותיו פורסמו במהלך חודש אוגוסט בכתב העת Biological Psychiatry.
החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בשיעורי התגובה בין קבוצת הטיפול הפעיל וקבוצת טיפולדמה לאחר 16 שבועות. עם זאת, בחלק מהחולים תועדה תגובה במהלך שלב הארכה בתווית-פתוחה.
מדגם המחקר כלל 30 גברים ונשים, בגיל ממוצע של 47.7 שנים, עם דיכאון עמיד לטיפול, שחולקו באקראי לטיפול פעיל (גירוי מוחי עמוק של Ventral Capsule/Ventral Striatum) או טיפול דמה למשך 16 שבועות, ולאחר מכן שלב הארכה בתווית-פתוחה במשך שנתיים. החוקרים הגדירו תגובה בנוכחות שיפור של לפחות 50% מתחילת המחקר במדד MADRS.
החוקרים לא הצליחו לזהות הבדל משמעותי בשיעורי התגובה בין טיפול פעיל (20% תגובה, 3 מבין 15 חולים) וטיפול דמה (14.3% תגובה, 2 מבין 14 חולים). השינוי הממוצע במדד MADRS במהלך השלב הסמוי עמד על 8.0 נקודות בקבוצת הטיפול הפעיל ו-9.1 נקודות בקבוצת הדמה (p=NS).
עם זאת, טווח של 20-26.7% מהחולים לא תועדה תגובה לגירוי מוחי עמוק בכל שלב במהלך תקופת ההארכה של המחקר.
החוקרים טוענים כי התוצאות המאכזבות הן בעלות חשיבות רבה, לאור הממצאים שעלו ממחקרים קודמים בנושא. עם זאת, הם הצליחו לזהות שיפור מסוים בכלל המדגם במהלך שלב המעקב ארוך הטווח, ממצאים מעודדים מאחר וחולים אלו סבלו מדיכאון חמור וכרוני, ולא הגיבו למגוון טיפולים תרופתיים לדיכאון.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!