יומני היקר- על חשיבות המעקב בזמן דיאטה / ד”ר אסנת רזיאל


זה התחיל מתי שהוא בשנות השבעים והשמונים של המאה שעברה כסוג של שיטפון שאחז בכל מי שעשה דיאטה. ספירת קלוריות, שיטת הנקודות, לא משנה מה בדיוק הייתה הדיאטה שלכם, היה לכם ברור שבכדי להצליח, אתם צריכים לרשום. אנשים בבתי קפה עם פנקסים קטנים רשמו כל מה שהם אכלו ואף התגאו בכך.

אך כמו אופנות רבות, גם אופנת הרישום המדוקדק של התפריט היומי שלנו החליפה את עצמה מהר מאד באסכולות אחרות. רבות מן הדיאטות שהגיעו לאחר שיטות הנקודות וספירת הקלוריות בזו לרישום ולמעקב היום יומי, והבטיחו ל”שחרר” אותנו מהרישום הסיזיפי והמייגע של כל מה שאנחנו אוכלים.

במבט לאחור, שיטת המעקב האישי אחר תפריט אוכל תזונתי נשמעת ישנה וטרחנית אבל יש לה יתרונות רבים. נכון, היא עלולה להראות טרחנית מעט, אך למעשה יש לה לא מעט השפעות חיוביות הנוגעות לשמירה על תפריט מאוזן, שמירה על אורח חיים בריא ושמירה על משקל יציב ותקין לאורח זמן, לא רק בזמן דיאטה.

אובדן הספונטניות

כן, השמנת יתר קשורה קשר ישיר לאכילה ספונטנית, לא מתוכננת. כזו שלא קשורה לרעב בהכרח, אלא לסיפוק של צורך רגעי. רישום מסודר מצריך הערכות מוקדמת לפני אכילה. חובת הרישום, בפנקס או בכל אמצעי אחר. מייצרת אצל מי שנוקט בשיטה זו תזכורת. הן תזכורת לפני האכילה והן לאחריה. חלק גדול מתחושת הספונטניות הולך לאיבוד באמצעות הרישום, וכן, חלק גדול מן האכילה הספונטנית נמנע באמצעות רישום מסודר. מכיוון שהרישום הוא מתן דין וחשבון לעצמנו. וכאשר אנו נותנים דין וחשבון, אנחנו פשוט אוכלים פחות.

התמדה

דיאטה היא תהליך. תהליך ארוך, מייגע וסיזיפי לעיתים. קל לנו לחמוק ממנו כאשר אנחנו מנהלים את התפריט התזונתי שלנו “בראש”, קל לנו לתת הנחות לעצמנו. כאשר אנחנו רואים שחור על גבי לבן את תצרוכת המזון היומית שלנו ומנהלים מעקב אחריה, אנחנו מקבלים כלי תומך, פשוטו כמשמעו.

רצינות

כן, זה מציק במיוחד לנהל רשומות. כפי שזה מציק לעבור מאכילה מופרזת לאכילה מסודרת ושקולה. אבל על מנת שדיאטה תצליח, היא זקוקה לסוג של רצינות, וחלק מהרצינות מתבטאת במחויבות לרישום מסודר.

מעקב וניתוח הרגלים

לאורך זמן, נראה את השינויים בתצרוכת המזון שלנו, נוכל לבדוק מתי ואיפה אנחנו מועדים. כל תיעוד, יכול להוביל לשינוי של ממש כאשר מנתחים את תוצאותיו ומפיקים את המסקנות הנכונות ממנו. קל יותר לשבת אל מול רשומה מסודרת שבה אנו מקבלים עדות מתועדת לתצרוכת המזון שלנו ולהתנהגות התזונתית שלנו. אנו יכולים לבדוק מתי אנו מועדים, כמה אנו צורכים ומהו עקב אכילס התזונתי שלנו. כן, קצת בדומה לתלוש שכר עם רכיבים, פנקס קטן עם עט כדורי, בדיוק כמו פעם יכול לספק לנו הרבה מאד נתונים על עצמנו, בעיקר אם טורחים להתעמק וללמוד מהם.

נכון, רישום מסודר אולי לא מתאים לכל אחד, ולא כל אחד צריך אותו. אבל אם אתם מתקשים לשלוט על תצרוכת המזון שלכם, יתכן שדווקא הפתרון הוותיק והטוב הזה הוא בדיוק מה שאתם צריכים בכדי להצליח בשמירה על תפריט מאוזן, משקל תקין ולתת לדיאטה שפצחתם בה את ה”דחיפה” הנכונה.

ד”ר אסנת רזיאל היא רופאה כירורגית בכירה ומנהלת רפואית של מלב”י מרכז לטיפול בהשמנת יתר של קבוצת אסיא מדיקל.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|16/04/2026

המאמר בוחן את הקשר בין צריכת אלכוהול כבדה לבין מאפיינים קליניים, הדמייתיים ופרוגנוסטיים של דימום תוך־מוחי חריף (ICH), תוך התמקדות בהשפעת האלכוהול על מחלת כלי דם מוחיים קטנים (Cerebral Small Vessel Disease – CSVD)

הקשר בין תרופות GLP-1 לשיעול כרוני

הקשר בין תרופות GLP-1 לשיעול כרוני

מקור: JAMA Otolaryngology–Head & Neck Surgery
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/01/2026

החוקרים ביצעו ניתוח רטרוספקטיבי רחב היקף (Big Data) המבוסס על רשומות רפואיות של יותר מ־800,000 מטופלים הסובלים מסוכרת מסוג 2 או מהשמנת יתר

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן