טיפול משולב בהפרעות דיכאון וחרדה בחולים לאחר אירוע לבבי (JAMA Intern Med)

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine מדווחים חוקרים כי גישה טלפונית חדשה לטיפול בחולי לב עם הפרעות דיכאון ו/או חרדה נמצאה יעילה בשיפור איכות החיים הנפשית של החולים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעות דיכאון וחרדה מלוות בסיבוכים קרדיווסקולאריים בחולים לאחר אירוע לבבי לאחרונה. אין מחקרים רבים להערכת מודלי טיפול משותף בהפרעות פסיכיאטריות בחולי לב מאושפזים בסיכון גבוה, ואין התערבויות דומות לטיפול בו-זמנית בדיכאון וחרדה.

במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של מודלי טיפול משותף בדיכאון, הפרעת חרדה מוכללת והפרעת חרדה בחולים מאושפזים בשל מחלה לבבית חדה.

המחקר האקראי כלל 183 משתתפים, שאושפזו בין ספטמבר 2010 ועד יולי 2013 ליחידת הלב בבית חולים בשל תסמונת כלילית חדה, הפרעת קצב או אי-ספיקת לב, ללא דיכאון קליני, הפרעת חרדה מוכללת או הפרעת חרדה לפי הערכה מובנית.

המשתתפים חולקו באקראי ל-24 שבועות של טיפול משותף, מבוסס-טלפון, לטיפול בהפרעות דיכאון וחרדה (92 משתתפים) או לטיפול סטנדרטי מוגבר (עדכונים עוקבים של הרופאים המטפלים, 91 משתתפים). מודל הטיפול המשולב כלל עובד סוציאלי לתיאום ההערכה וטיפול הדרגתי במצבים פסיכיאטרים ולספק תמיכה והתערבויות תרפויטיות כנדרש.

התוצא העיקרי היה שיפור באיכות החיים הפסיכיאטרית (Short-Form-12 Mental Component Score או SF-12 MCS) לאחר 24 שבועות, בהשוואת שתי הקבוצות לפי מודל כוונה לטפל.

מהתוצאות עולה כי בחולים בקבוצת ההתערבות השיפור הממוצע במדד SF-12 MCS היה גדול יותר לאחר 24 שבועות, בהשוואה לקבוצת הביקורת (11.21 נקודות בהשוואה ל-5.53 נקודות, p=0.002). בחולים בקבוצת ההתערבות תועדו שיפורים משמעותיים בתסמיני דיכאון ותפקוד כללי, ושיעור גבוה יותר של טיפול בהפרעות פסיכיאטריות; לא זוהו הבדלים במדדי חרדה, שיעורי תגובה והיענות לטיפול.

JAMA Intern Med. Published online April 14, 2014

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|05/06/2024

ליווי וחינוך פרטני על ידי רוקחים עשוי לשפר את ההקפדה על נטילת והבנת התכלית בנטילת תרופות קרדיו-וסקולריות, כך עולה ממחקר שפורסם ב-Journal of Pharmacy Practice and Research. הביא לפרסום יהונתן ניסן בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן