מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Pediatrics, עולה כי הדרכת המטפלים בנוגע לדפוסי שינה ובכי תקינים של התינוקות ומתן מידע בנוגע לטכניקות הרגעת תינוקות, הביאו לשיפור מדדי דיכאון אימהי. המידע גם הביא לשיפור בבעיות שינה במהלך היום בתינוקות שאכלו לפחות 12 פעמים ביום.
החוקרים מאוסטרליה ערכו מחקר אקראי ומבוקר, במטרה לקבוע את ההשפעה של תכנית התערבות בנושא בעיות שינה ובכי של תינוקות. הם כללו 770 משפחות ל-781 תינוקות שנולדו לאחר לפחות 32 שבועות היריון ב-42 מרכזים במלבורן.
ההתערבות החלה לאחר ארבעה שבועות, כאשר 385 משפחות עם 388 תינוקות קיבלו עלוני מידע ו-DVD בנושאי דפוסי שינה ובכי תקינים, טכניקות להרגעת תינוקות, מידע בנוגע לסיבות רפואיות לבכי וייעוץ לטיפול עצמי בהורים. לאחר שמונה שבועות, נערכה שיחת טלפון עם המשתתפים בנושא ושוב לאחר 13 שבועות. החוקרים בחנו את תסמיני הדיכאון במטפלים ודפוסי שינה ובכי של התינוקות, תוך השוואה לקבוצת ביקורת שכללה 385 משפחות עם 393 תינוקות שקיבלו טיפול סטנדרטי.
למרות שהמטפלים זיהו תועלת מסוימת בהתנהגות התינוקות בקבוצת ההתערבות, לא תוארו הבדלים כוללים בדיווחים אודות דפוסי השינה, בכי או הזנה של היילודים לאחר 4 או 6 חודשים. עם זאת, בתינוקות שאכלו למעלה מ-11 פעמים ב-24 שעות תועד סיכוי נמוך יותר לבעיות שינה במהלך היום לאחר ארבעה חודשים (יחס סיכויים של 0.13) וירידה של 73% בסיכויים לבעיות בכי במהלך היום (יחס סיכויים של 0.27). בעיות שינה במהלך הלילה היו דומות באלו שאכלו למעלה מ-11 פעמים ביממה בקבוצת הטיפול ובקבוצת הביקורת.
לא זוהו הבדלים במדדי דיכאון של המטפלים לאחר ארבעה חודשים, אך לאחר שישה חודשים, במטפלים בקבוצת ההתערבות תועדה שכיחות גבוהה יותר של מדדי Edinburgh Postnatal Depression Scale של מעל 9, כאשר ב-7.9% מהמשתתפים בקבוצת ההתערבות המדד עלה על 9 נקודות, בהשוואה ל-12.9% מהמשתתפים בקבוצת הביקורת (יחס סיכויים מתוקן של 0.57, P=0.03). החוקרים לקחו בחשבון את גיל התינוק, מין, דירוג Socio-Economic Indexes for Areas, השכלת ההורה, ספק של ההורים בנוגע לשינה של היילודים בתחילת המחקר, תחושת הערך העצמי של ההורים ודירוג ההורים את עצמם כאנשים לחוצים.
במטפלים בקבוצת ההתערבות תועדו פחות חששות באשר ליכולת להתמודד עם השינה של התינוקות הן לאחר ארבעה חודשים והן לאחר שישה חודשים. בקבוצה זו תועדו סיכויים נמוכים יותר להחלפת הפורמולה של התינוקות, כאשר 13% מהמשתתפים בקבוצת ההתערבות החליפו את הפורמולה, זאת בהשוואה ל-23% מהביקורות (יחס סיכויים מתוקן של 0.41, P=0.01).
אלו שקיבלו את העלונים ואמצעי הכשרה אחרים דיווחו כי היה להם קל יותר להציב גבולות וכי חששו פחות מתסמונת מוות בעריסה. לאחר ארבעה חדשים, אלו שקבוצת ההתערבות פנו לעזרת אנשי צוות רפואי לעיתים קרובות יותר, אך לא זוהו הבדלים לאחר שישה חודשים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!