סמנים מטבוליים עשויים לסייע בזיהוי הבדלים בתגובה לטיפול ב-L-methylfolate בחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Psychiatric Association.

במחקר המקורי, שפורסם בדצמבר האחרון, 75 מבוגרים עם הפרעת דיכאון מג’ורי ותגובה לא-מספקת לטיפול ב-SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor), חולקו באקראי לטיפול ב-L-Methylfolate עם SSRI למשך 60 ימים, פלסבו עם SSRן למשך 60 ימים, או פלסבו עם SSRI למשך 30 ימים ולאחריהם L-Methylfolate עם SSRI למשך 30 ימים.

מהתוצאות עלה כי בחולים שהחלו בטיפול ב-L-Methylfolate שיעורי התגובה היו גבוהים יותר משמעותית, בהשוואה לחולים שהחלו בפלסבו.

בניתוח נוסף של תוצא הסיום המשניים של המחקר, החוקרים בחנו את התגובות הללו על-בסיס סמנים מטבוליים ספציפיים. הם מצאו כי באלו עם מדד מסת גוף ו/או ערכי hs-CRP מוגברים חל שיפור גדול יותר משמעותית בתסמיני דיכאון עם טיפול ב- L-Methylfolate, בהשוואה לטיפול בפלסבו.

במהלך ההצגה הסבירו החוקרים כי L-Methylfolate הינה הצורה היחידה של פולאט החוצה את מחסום דם-מוח. למרות שחלק מהמחקרים הקליניים תמכו במתן תוספי פולאט לחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי ותגובה חלקית לטיפול סטנדרטי בנוגדי-דיכאון, חומצה פולית סינתטית במינון גבוה עשויה להביא להחמרה בדיכאון.

מאחר ו- L-Methylfolate אינו כולל חומצה פולית סינתטית, הוא חוצה בקלות רבה יותר למערכת העצבים המרכזית ומביא לעליה בייצור הנוירוטרנסמיטור בחולים הסובלים מדיכאון.

למטרת הסקירה הנוכחית, החוקרים אספו את הנתונים מתתי-קבוצות של חולים שטופלו ב- L-Methylfolate במהלך השלב הראשון והשני וקיבצו את הקבוצות שטופלו בפלסבו. הם בחנו את ההשפעות של הטיפול בעזרת מדד Maler וקורלציה אפשרית עם סמנים דלקתיים.

מדד מסת הגוף ומדד hs-CRP נבחנו גם כן, כאשר רמות מוגברות של hs-CRP הוגדרו בנוכחות ריכוז של 2.25 מ”ג לליטר, ומעלה.

מהתוצאות עלה כי השינוי הממוצע במדד Maler היה גדול יותר משמעותית בקרב המטופלים ב- L-Methylfolate, בהשוואה למטופלי פלסבו (3.3- לעומת 1.5-, בהתאמה, P=0.016). בנוסף, השיפור בתסמינים היה גדול יותר משמעותית בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הפלסבו, בקרב משתתפים עם מדד מסת גוף של 30 ק”ג למטר בריבוע, או יותר (7.4- לעומת 2.4-, p=0.001) ובאלו עם ריכוז hs-CRP גבוה יותר בתחילת המחקר (7.7- לעומת 3.7-, P=0.05).

השיפור בתסמינים היה טוב יותר משמעותית לאחר מתן L-Methylfolate בחולים לא-מאושפזים עם רמות מתילציה שהיו מתחת לחציון בתחילת המחקר ובאלו עם רמות עקה חמצונית גבוהות בתחילת המחקר.

החוקרים טוענים כי ממצאים אלו מדגימים כי הסמנים הביולוגיים הללו עשויים לסייע בניבוי התגובה לטיפול תרופתי, ובעקבות זאת יעזרו בבחירת המועמדים לטיפול הנ”ל. בחולים הסובלים מהשמנת-יתר או הפרעות מטבוליות אחרות, הוספת L-Methylfolate למשטר הסטנדרטי לטיפול בנוגדי-דיכאון עשויה להוות גישה חשובה במיוחד.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Psychiatric Association

לידיעה במדסקייפ