סמנים מטבוליים לניבוי התגובה לטיפול בדיכאון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Psychiatric Association)

סמנים מטבוליים עשויים לסייע בזיהוי הבדלים בתגובה לטיפול ב-L-methylfolate בחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Psychiatric Association.

במחקר המקורי, שפורסם בדצמבר האחרון, 75 מבוגרים עם הפרעת דיכאון מג’ורי ותגובה לא-מספקת לטיפול ב-SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor), חולקו באקראי לטיפול ב-L-Methylfolate עם SSRI למשך 60 ימים, פלסבו עם SSRן למשך 60 ימים, או פלסבו עם SSRI למשך 30 ימים ולאחריהם L-Methylfolate עם SSRI למשך 30 ימים.

מהתוצאות עלה כי בחולים שהחלו בטיפול ב-L-Methylfolate שיעורי התגובה היו גבוהים יותר משמעותית, בהשוואה לחולים שהחלו בפלסבו.

בניתוח נוסף של תוצא הסיום המשניים של המחקר, החוקרים בחנו את התגובות הללו על-בסיס סמנים מטבוליים ספציפיים. הם מצאו כי באלו עם מדד מסת גוף ו/או ערכי hs-CRP מוגברים חל שיפור גדול יותר משמעותית בתסמיני דיכאון עם טיפול ב- L-Methylfolate, בהשוואה לטיפול בפלסבו.

במהלך ההצגה הסבירו החוקרים כי L-Methylfolate הינה הצורה היחידה של פולאט החוצה את מחסום דם-מוח. למרות שחלק מהמחקרים הקליניים תמכו במתן תוספי פולאט לחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי ותגובה חלקית לטיפול סטנדרטי בנוגדי-דיכאון, חומצה פולית סינתטית במינון גבוה עשויה להביא להחמרה בדיכאון.

מאחר ו- L-Methylfolate אינו כולל חומצה פולית סינתטית, הוא חוצה בקלות רבה יותר למערכת העצבים המרכזית ומביא לעליה בייצור הנוירוטרנסמיטור בחולים הסובלים מדיכאון.

למטרת הסקירה הנוכחית, החוקרים אספו את הנתונים מתתי-קבוצות של חולים שטופלו ב- L-Methylfolate במהלך השלב הראשון והשני וקיבצו את הקבוצות שטופלו בפלסבו. הם בחנו את ההשפעות של הטיפול בעזרת מדד Maler וקורלציה אפשרית עם סמנים דלקתיים.

מדד מסת הגוף ומדד hs-CRP נבחנו גם כן, כאשר רמות מוגברות של hs-CRP הוגדרו בנוכחות ריכוז של 2.25 מ”ג לליטר, ומעלה.

מהתוצאות עלה כי השינוי הממוצע במדד Maler היה גדול יותר משמעותית בקרב המטופלים ב- L-Methylfolate, בהשוואה למטופלי פלסבו (3.3- לעומת 1.5-, בהתאמה, P=0.016). בנוסף, השיפור בתסמינים היה גדול יותר משמעותית בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הפלסבו, בקרב משתתפים עם מדד מסת גוף של 30 ק”ג למטר בריבוע, או יותר (7.4- לעומת 2.4-, p=0.001) ובאלו עם ריכוז hs-CRP גבוה יותר בתחילת המחקר (7.7- לעומת 3.7-, P=0.05).

השיפור בתסמינים היה טוב יותר משמעותית לאחר מתן L-Methylfolate בחולים לא-מאושפזים עם רמות מתילציה שהיו מתחת לחציון בתחילת המחקר ובאלו עם רמות עקה חמצונית גבוהות בתחילת המחקר.

החוקרים טוענים כי ממצאים אלו מדגימים כי הסמנים הביולוגיים הללו עשויים לסייע בניבוי התגובה לטיפול תרופתי, ובעקבות זאת יעזרו בבחירת המועמדים לטיפול הנ”ל. בחולים הסובלים מהשמנת-יתר או הפרעות מטבוליות אחרות, הוספת L-Methylfolate למשטר הסטנדרטי לטיפול בנוגדי-דיכאון עשויה להוות גישה חשובה במיוחד.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Psychiatric Association

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן