TMS מביא לשיפור ארוך טווח בתסמינים אצל הסובלים מדכאון מג’ורי העמיד לטיפול בנוגדי דכאון (מדסקייפ, מתוך הכנס השנתי של The American Psychiatric Association)

במטופלים עם דכאון מג’ורי העמיד לטיפול (TR-MDD, treatment-resistant major depressive disorder) נראה כי גירוי מגנטי דרך הגולגולת (Transcranial magnetic stimulation ,TMS) מביא לשיפור ארוך טווח, כך לפי מחקר חדש. הממצאים הוצגו במפגש השנתי של האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה.

המחקר היה תצפיתי ונערך במספר מרכזים בתנאי סביבה טבעית, וממנו עולה כי  TMSאקוטי  משרה תגובה לה משמעות קלינית וסטטיסטית במטופלים, ומביא להחלמה ברבים מהמטופלים הסובלים מ-TR-MDD בשלב האקוטי של המחלה עם שיפור הנשמר לפחות למשך כשנה.  החוקרים טוענים כי במטופלים שסיימו את הטיפול ואת תקופת המעקב, נמצא כי בקרוב ל-70% מהם ניכר שיפור ו-45% מהם הגיעו לרמיסיה מלאה לאחר כשנה.

במחקרים שנערכו בעבר נמצא כי TMS היא שיטת טיפול יעיליה ובטוחה במטופלים עם TR-MDD, אך לא היתה ודאות לגבי ההשפעה בטווח הארוך. לכן, השינויים בתסמיני הדכאון ובתפקוד לאורך הטיפול והמעקב נבחנו בקרב 307 מטופלים הסובלים מדכאון שהיו חלק ממחקר פרוספקטיבי קליני תצפיתי שבחן את השימוש והתוצאות של הטיפול ב- NeuroStar TMS, של חברת Neuronetics Inc. המשתתפים היו מאובחנים בתסמונת דכאונית מג’ורית חד קטובית שאיננה פסיכוטית שלא הפיקו תעלת מטיפולים קודמים בנוגדי דכאון. כ-67% מהם היו נשים, וגיל המשתתפים הממוצע היה 48.6.  

יעדי המחקר המקוריים היו השינויים במדדי  CGI-S (Clinical Global ImpressionsSeverity of Illness Scale), בשאלון בריאות המטופל- PHQ-9, וב- IDS-SR  (Self-Rated Inventory for Depression Symptomatology).  המטופלים קיבלו בתחילה טיפול לפי פרוטוקול הסטימולציה הסטנדרטי, שכלל 120% מ-motor threshold,  סבבי 10-Hz של 4 שניות של סטימולציה פעילה ולאחר מכן 26 שניות ללא סטימולציה ובסך הכל 3000 פולסים לכל טיפול, עם התאמה לצרכי המטופל.   הטיפול ניתן מדי יום במשך ארבעה עד שישה שבועות.

בקרב אוכלוסית המחקר, 62% (264 משתתפים) השיגו שיפור בתסמינים ולמעלה מ-40% דיווחו על רמיסיה מלאה.  257 מבין המשתתפים המשיכו את המחקר למעקב של שנה בה הופסק הטיפול והם היו תחת תצפית בלבד. יעדי המחקר נבדקו בכל שלושה חודשים, והחוקרים ניהלו מעקב על השימוש בתרופות במקביל או בטיפול TMS מחדש עבור סימפטומים חוזרים. לאחר שנה, 68% מהמטופלים הגיעו לשיפור בתסמינים ו-45% דיווחו על הגעה לרמיסיה מלאה. השיפור הזה נשמר לאורך זמן תחת משטר טיפול פרגמטי בטיפול בתרופות נוגדות דכאון וגישה לטיפולי TMS עם הופעה מחדש של סימפטומים. החוקרים מצאו כי בהשוואה לתחילת המחקר, נמצאה ירידה מובהקת בממוצע ציוני ה- CGI-S, PHQ-9,  ו-  IDS-SRבתום תקופת הטיפול, שינוי שנשמר לאורך תקופת המעקב בת השנה.

החוקרים מסכמים אם כן כי הטיפול ב-TMS נמצא בעל תועלת ארוכת טווח במטופלים עם דכאון שאיננו מגיב לטיפול, וכי עמידות הטיפול היא מרשימה.

בכל הנוגע לתמיכה כלכלית במחקר, אחד הכותבים, ד”ר יניאק,  דיווח כי קיבל מענק מחקר מהחברות Ortho Pharmaceutica Inc, Neuronectics Inc, Otsuka Pharmaceuticals, ו- Sunovion Pharmaceutical Inc. הכותבת ד”ר קרפנטר דיווחה כי שמשה כיועצת לחברות Abbott Laboratories, Johnson & Johnson וכן Lundbeck וכי קיבלה מענק מחקר מהחברות NeoSync, Medtronic Inc, Neuronetics וכן מהמכון הלאומי לבריאות הנפש. חוקרים אחרים שהשתתפו בכתיבת המאמר הועסקו על ידי חברת Neuronetics Inc.

לכתבה במדסקייפ



The American Psychiatric Association’s 2013 Annual Meeting

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן