דיכאון גורם לסוכרת, או סוכרת גורמת לדיכאון?/מאמר אורח מאת ד”ר מריאלה גלאנט (*)

אם המטופלים שלכם  סובלים מסוכרת, סביר שיש להם סיכון מוגבר לפתח דיכאון. כמו כן, אם הם סובלים מדיכאון יש לכם סיכוי גבוה יותר לפתח סוכרת מסוג 2.
החדשות הטובות הן שניתן לטפל בסוכרת ודיכאון יחד, כך שניהול יעיל ונכון של גורם אחד יכול להניב תוצאה חיובית גם אצל הגורם השני.

למרות שהקשר בין סוכרת ודיכאון אינו מובן לחלוטין, להלן כמה דרכים המסבירות את החיבור בין שתי התופעות:


  • הקשיים הטמונים בניהול נכון ומאוזן של הסוכרת עלולים לגרום ללחץ רב, ולהוביל לתסמינים של דיכאון. מדובר לדוגמא בלקיחת תרופות בזמן הנכון, הזרקת אינסולין בכמות המתאימה, שמירה על תזונה נכונה, הקפדה על פעילות גופנית ועוד.

  • הסוכרת עלולה לגרום לסיבוכים ולבעיות בריאותיות אחרות, העלולות להחמיר את הסימפטומים של הדיכאון, לדוגמא אימפוטנציה או כאבים ברגליים.

  • דיכאון יכול לעיתים להוביל לקבלת החלטות שגויות הקשורות באורח החיים, כגון תזונה לא נכונה, פעילות גופנית מעטה או חוסר בפעילות גופנית באופן מוחלט, עישון, עלייה במשקל בצורה לא מבוקרת. כל הגורמים הללו מהווים גורמי סיכון לפיתוח סוכרת.

  • דיכאון עלול להשפיע על היכולת לבצע משימות, לתקשר ולחשוב בבהירות. מצבים אלו יכולים להשפיע על יכולת האדם לנהל את הסוכרת שלו בצורה המיטבית.

  • דיכאון בקרב אנשים שהינם טרום סוכרתיים, ובעלי היסטוריה משפחתית של סוכרת, מעלה את הסיכון שלהם לפתח סוכרת בהמשך חייהם.

  • אם אדם סובל מסוכרת, דיכאון למעשה רק יחמיר את סיכוייו לסבול מסיבוכי סוכרת הכוללים רטינופתיה, נפרופתיה, נוירופתיה, התקפי לב, שבץ ואף מוות.

כיצד בכל זאת ניתן לנהל את שתי התופעות יחדיו, על מנת לטפל הן בדיכאון והן בסוכרת ולמנוע החמרה שלהם? לפניכם כמה דרכים אופציונאליות לכך:


  • תכניות לניהול עצמי של הסוכרת: ישנן תכניות שונות המתמקדות בשינוי התנהגות, מתוך מטרה לסייע לאנשים לשפר את השליטה על המטבוליזם שלהם, לשפר את רמת הכושר הגופני שלהם, לנהל נכון את הירידה במשקל ואת גורמי הסיכון הקרדיווסקלריים האחרים (לחץ דם, כולסטרול). כמו כן, תכניות מקצועיות כאלה יכולות לסייע בשיפור איכות החיים לטווח הארוך.

  • פסיכותרפיה: מטופלים שהשתתפו בטיפולים פסיכותרפיים, בעיקר כאלה המתמקדים בטיפול התנהגותי קוגניטיבי, דיווחו על שיפור במצב הדיכאון שלהם וכתוצאה ישירה מכך על שיפור בניהול נכון של הסוכרת.

  • תרופות: טיפול בתרופות אנטי-דיכאוניות מסייע לשיפור במצב הדיכאון, וכתוצאה מכך גם לשיפור במצב הסוכרת המתבטא ברמות סוכר טובות יותר בדם.

  • שינויים באורח החיים: שינויים בסגנון החיים האישי של המטופל הכוללים בין היתר פעילות גופנית קבועה ושמירה על תזונה נכונה, יכולים לשפר משמעותית הן את הדיכאון והן את הסוכרת.

חשוב לציין כי ערנות של המטופל והמטפל יכולה לסייע במניעת החמרת המצב, ולהביא לטיפול מוקדם ויעיל. לכן סוכרתיים ורופאים המטפלים בסוכרתיים צריכים להיות ערים להופעת סימפטומים של דיכאון, דוגמת אובדן עניין בפעילות שגרתיות, תחושת עצבות וחוסר תקווה, או כאבים פיזיים בלתי מוסברים דוגמת כאבי גב או כאבי ראש, ולטפל בכך כמה שיותר מוקדם.

מקור:

“Increased prevalence of mood disorders and suicidal ideation in type 2 diabetic patients”, Acta Diabetol. 2012 Oct.11.

Written by: Ceretta LBRéus GZAbelaira HMJornada LKSchwalm MTHoepers NJTomazzi CDGulbis KGCeretta RAQuevedo J.

(*) הכותבת היא אנדוקרינולוגית ומנהלת רפואית במרכז הרפואי DMC לטיפול בסוכרת.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן