מאת ד”ר אולה קראסיק

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון אפריל של כתב העת Journal of Adolescent Health עולה כי מתבגרים הומוסקסואלים ולסביות מדווחים על נטיות אובדניות בשכיחות פי 3 ועל תסמיני דכאון פי 2 ממתבגרים הטרוסקסואלים.

במחקר מטא-אנליזה זה נכללו 18 מחקרים אשר התייחסו לצעירים הומוסקסואלים, עם סך של כ-123,000 משתתפים. התוצאות הדגימו כי 28% מצעירים אלה דווחו על אובדנות בעבר, לעומת 12% בצעירים הטרוסקסואלים. ההבדלים בין הקבוצות מודגשים יותר ויותר ככל שחומרת האובדנות עולה: למתבגרים הומוסקסואלים סיכוי של פי 2 למחשבות אובדניות, סיכוי של יותר מפי 2 לתוכנית אובדנית, סיכוי של פי 3 ויותר לניסיון אובדני, ופי 4 ארועים של ניסיונות אובדניים אשר דרשו טיפול רפואי.

החוקרים מציינים כי תוצאות אלה מדגישות את חומרת הבעיה ואת הצורך בהתערבות על מנת למנוע מצעירים אלה להתאבד. בשלב זה לא ברורה הסיבה להבדלים אלה בין הקבוצות, אך קיימות מספר השערות. השערה אחת מתייחסת לאלימות ולהשפלה אליה נחשפים הצעירים ההומוסקסואלים. הדבר גורם לסטרס ותחושת חוסר אונים וחוסר תקווה, אשר עשויים להתפתח לדכאון או אובדות.

השערה אחרת טוענת כי צעירים הומוסקסואלים נוטים יותר להדחק לשולי החברה ולהתחבר לקבוצות עם התנהגויות מסוכנות, הכוללות אלכוהול וסמים. כמו כן, קיימת השערה כי התחברות עם צעירים דכאוניים עשויה להיות מדבקת, וכך הסיכוי לפתח דכאון גבוה יותר בסביבה דכאונית.

מעניין לציין כי צעירים אשר מדווחים כי הם הטרוסקסואלים, אך נתפסים על ידי מתבגרים אחרים כהומוסקסואלים, עם כל ההשלכות ההתנהגותיות, סובלים מאותן תופעות נפשיות כמו מתבגרים הומוסקסואלים. על כן מאמינים החוקרים כי הבריאות הנפשית הפגועה היא תוצאה של אפליה ודחיקה על ידי החברה.

החוקרים מדגישים את החשיבות והבעייתיות של מחקרים נוספים בנושא. כיוון שחלק גדול מהצעירים הם מתחת לגיל 18, יש צורך באישור הורים על מנת להשתתף במחקר. בקשת האישור עשויה לגלות להורים את הנטיה המינית של הילד או הילדה, וכך לעורר בעייתיות רבה במשפחה, עד כדי גרוש. על כן, חשוב עוד יותר כי חדר הרופא יהיה מקום בטוח למתבגרים לדון על הנטיות המיניות שלהם. דרך קלה לפתוח דלת לדיון מסוג זה היא הדבקת מדבקה של “קשת הגאווה” במשרד. כמו כן, חשוב ביותר לשאול מתבגרים באופן ישיר על אובדנות. פעמים רבות הנושא לא עולה בשל קושי. אמנם, נראה שדווקא ילדים ומתבגרים פתוחים באופן מפתיע לענות על שאלות.

השלב הבא במחקר הוא לזהות את התכונות והכלים אשר עוזרים למתבגרים להתמודד עם יחס שלילי מחבריהם, על מנת לפתח תוכנית התערבות. למשל, קיימות עדויות כי קשר חיובי חזק בין המתבגרים ההומוסקסואלים לבין הוריהם מהווה גורם מגן מפני אובדנות.

מומחית מהתחום ציינה כי מדובר במחקר באיכות טובה עם חשיבות רבה. כמו כן ציינה המומחית כי חשוב להעריך ולכמת את מידת ההשפעה של היחס החברתי על החשיבה האובדנית והניסיונות האובדניים. כמו כן, חשוב לזהות גורמים חברתיים אשר יכולים להגן על המתבגרים ההומוסקסואלים מפני דכאון ואובדנות. כלומר לזהות את התמיכה החברתית שתקטין את הסיכונים.

לידיעה במדסקייפ