סיכון מוגבר לדכאון ואובדנות במתבגרים הומוסקסואלים ולסביות (מתוך J Adolesc Health)

מאת ד”ר אולה קראסיק

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון אפריל של כתב העת Journal of Adolescent Health עולה כי מתבגרים הומוסקסואלים ולסביות מדווחים על נטיות אובדניות בשכיחות פי 3 ועל תסמיני דכאון פי 2 ממתבגרים הטרוסקסואלים.

במחקר מטא-אנליזה זה נכללו 18 מחקרים אשר התייחסו לצעירים הומוסקסואלים, עם סך של כ-123,000 משתתפים. התוצאות הדגימו כי 28% מצעירים אלה דווחו על אובדנות בעבר, לעומת 12% בצעירים הטרוסקסואלים. ההבדלים בין הקבוצות מודגשים יותר ויותר ככל שחומרת האובדנות עולה: למתבגרים הומוסקסואלים סיכוי של פי 2 למחשבות אובדניות, סיכוי של יותר מפי 2 לתוכנית אובדנית, סיכוי של פי 3 ויותר לניסיון אובדני, ופי 4 ארועים של ניסיונות אובדניים אשר דרשו טיפול רפואי.

החוקרים מציינים כי תוצאות אלה מדגישות את חומרת הבעיה ואת הצורך בהתערבות על מנת למנוע מצעירים אלה להתאבד. בשלב זה לא ברורה הסיבה להבדלים אלה בין הקבוצות, אך קיימות מספר השערות. השערה אחת מתייחסת לאלימות ולהשפלה אליה נחשפים הצעירים ההומוסקסואלים. הדבר גורם לסטרס ותחושת חוסר אונים וחוסר תקווה, אשר עשויים להתפתח לדכאון או אובדות.

השערה אחרת טוענת כי צעירים הומוסקסואלים נוטים יותר להדחק לשולי החברה ולהתחבר לקבוצות עם התנהגויות מסוכנות, הכוללות אלכוהול וסמים. כמו כן, קיימת השערה כי התחברות עם צעירים דכאוניים עשויה להיות מדבקת, וכך הסיכוי לפתח דכאון גבוה יותר בסביבה דכאונית.

מעניין לציין כי צעירים אשר מדווחים כי הם הטרוסקסואלים, אך נתפסים על ידי מתבגרים אחרים כהומוסקסואלים, עם כל ההשלכות ההתנהגותיות, סובלים מאותן תופעות נפשיות כמו מתבגרים הומוסקסואלים. על כן מאמינים החוקרים כי הבריאות הנפשית הפגועה היא תוצאה של אפליה ודחיקה על ידי החברה.

החוקרים מדגישים את החשיבות והבעייתיות של מחקרים נוספים בנושא. כיוון שחלק גדול מהצעירים הם מתחת לגיל 18, יש צורך באישור הורים על מנת להשתתף במחקר. בקשת האישור עשויה לגלות להורים את הנטיה המינית של הילד או הילדה, וכך לעורר בעייתיות רבה במשפחה, עד כדי גרוש. על כן, חשוב עוד יותר כי חדר הרופא יהיה מקום בטוח למתבגרים לדון על הנטיות המיניות שלהם. דרך קלה לפתוח דלת לדיון מסוג זה היא הדבקת מדבקה של “קשת הגאווה” במשרד. כמו כן, חשוב ביותר לשאול מתבגרים באופן ישיר על אובדנות. פעמים רבות הנושא לא עולה בשל קושי. אמנם, נראה שדווקא ילדים ומתבגרים פתוחים באופן מפתיע לענות על שאלות.

השלב הבא במחקר הוא לזהות את התכונות והכלים אשר עוזרים למתבגרים להתמודד עם יחס שלילי מחבריהם, על מנת לפתח תוכנית התערבות. למשל, קיימות עדויות כי קשר חיובי חזק בין המתבגרים ההומוסקסואלים לבין הוריהם מהווה גורם מגן מפני אובדנות.

מומחית מהתחום ציינה כי מדובר במחקר באיכות טובה עם חשיבות רבה. כמו כן ציינה המומחית כי חשוב להעריך ולכמת את מידת ההשפעה של היחס החברתי על החשיבה האובדנית והניסיונות האובדניים. כמו כן, חשוב לזהות גורמים חברתיים אשר יכולים להגן על המתבגרים ההומוסקסואלים מפני דכאון ואובדנות. כלומר לזהות את התמיכה החברתית שתקטין את הסיכונים.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן