האם רקע של דכאון משפיע על הטיפול הראשוני של מטופלים המתייצגים עם התקף לב חריף בחדר המיון? (מתוך CMAJ)

מאת ד”ר אולה קראסיק

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון פברואר של כתב העת CMAJ עולה כי מטופלים עם דכאון ברקע המתייצגים במיון עם התקף לב חריף עשויים לקבל טיפול איטי יותר ובעדיפות נמוכה יותר מאשר מטופלים עם התקף לב ללא רקע של דכאון.

במחקר רטרוספקטיבי זה בדקו החוקרים נתונים אודות 6784 מטופלים אשר התייצגו עם התקף לב חריף ב-96 בתי חולים. מתוכם ל-680 (10%) הייתה אבחנה של דכאון ברשומה הרפואית. החוקרים בדקו את יחס הסיכויים של מטופלים אלה לדרוג של עדיפות נמוכה בטריאז’. את יחס הסיכויים המחושב השוו החוקרים עם זה של מטופלים עם רקע של אסתמה או מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD ).

מתוך המטופלים עם רקע של דכאון ברשומה הרפואית, כמעט 40% קיבלו דרוג של עדיפות נמוכה בטריאז’ (CI 95% 35.3-42.9%) לעומת 32.7% ממטופלים ללא דכאון ברקע (CI 95% 31.5-33.9%). כלומר, יחס סיכויים מתוקנן (adjusted odds ratio ) של 1.26 (P=0.01 ) לדרוג של עדיפות נמוכה בטריאז’ בהנתן רישום של דכאון ברקע. בהשוואה, יחס הסיכויים המתוקנן של מטופלים עם רקע של אסתמה לדרוג בעדיפות נמוכה היה 0.88 (P=0.23 ) ושל מטופלים עם רקע של COPD היה 1.12 (P=0.24 ).

עבור מטופלים עם רישום של דכאון ברקע הזמן הממוצע מההגעה למיון ועד לבצוע אק”ג היה 20 דקות (לעומת 17 דקות במטופלים אחרים), זמן door-to-needle הממוצע היה 53 דקות (לעומת 37 דקות במטופלים אחרים), והזמן door-to-balloon הממוצע היה 251 דקות (לעומת 110 דקות במטופלים אחרים). יחס הסיכויים המתוקנן לפספוס הזמן הרצוי במטופלים עם רישום של דכאון ברקע נמצא 1.39 (P<0.001 ) עבור הזמן מההגעה למיון ועד לבצוע אק”ג, 1.62 (P=0.047 ) עבור זמן door-to-needle , ו-9.12 (P=0.019 ) עבור זמן door-to-balloon .

החוקרים מסכמים וכותבים כי מטופלים המתייצגים עם התקף לב חריף, אשר ברשומה הרפואית שלהם קיימת אבחנה של דכאון, נמצאים בסיכון לקבלת טיפול איטי יותר ובעדיפות נמוכה יותר בטריאז’ ובחדר המיון. החוקרים מציינים כי פתרון אפשרי לבעיה זו הוא העלאת המודעות של צוות חדר המיון לעובדה זו, וכן לקשר האפשרי בין דכאון לבין מחלת לב קורונרית.

CMAJ. February, 2011

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/02/2026

יש אי־וודאות משמעותית לגבי הקשר בין אי־ספיקת חדר שמאל (Left Ventricular Dysfunction, LVD) לבין הסיכון לשבץ חוזר, וכן לגבי סוג הטיפול האנטיתרומבוטי האופטימלי למניעת שבץ חוזר בקבוצת חולים זו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן