מאת ד”ר בן פודה שקד
ממטה-אנליזה חדשה אשר פורסמה בגיליון ינואר של ירחון American Journal of Cardiology עולה כי השימוש בתכשירים מקבוצת ה-Selective serotonin reuptake inhibitors (SSRIs) עשוי להיות קשור בשיפור בפרוגנוזה של חולים עם מחלת לב כלילית (Coronary heart disease, CHD).
כפי שניתן היה לצפות, מצאו החוקרים כי חולים עם CHD והפרעה דכאונית אשר נטלו SSRIs הראו שיפור משמעותי בתסמיני הדיכאון בעקבות הטיפול- אולם בנוסף נמצא כי שיעורי התמותה והצורך באשפוז חוזר על רקע מחלת הלב הכלילית הראו אף הם שיפור.
עם זאת, החוקרים מדגישים כי כאשר ניתוח הנתונים הוגבל למחקרים אשר נערכו כראוי ובהם החולים הוקצו אקראית, הרי שלא נמצא שיפור בתוצאות החולים עם CHD בעקבות השימוש ב-SSRIs.
בסך הכל, נכללו במטה-אנליזה שבעה מחקרים של נתונים משישה מחקרים מבוקרים בהקצאה אקראית, עם סך של 2,461 חולים. רק ארבעה ממחקרים אלו ענו לקריטריונים של החוקרים ככאלה בהם נערכה הקצאה אקראית כראוי, בעוד ששני המחקרים הנותרים נכללו רק בניתוחי הנתונים המשניים. משך המעקב הממוצע נע בין 12 שבועות ו-29 חודשים.
החוקרים מדווחים כי במטה-אנליזה של שלושה מחקרים אשר נערכו בהקצאה אקראית ראויה ובחנו את הקשר בין שימוש ב-SSRIs ובין הסיכון לצורך באשפוז חוזר על רקע CHD, לא נמצא הבדל מובהק בין החולים הנוטלים SSRIs ואלו שאינם נוטלים תרופות אלו.
עם זאת, כאשר נכללו בניתוח הנתונים כל ששת המחקרים, מצאו החוקרים כי החולים העושים שימוש ב-SSRIs הראו שיעור נמוך משמעותית של צורך באשפוז חוזר על רקע CHD במהלך המעקב בהשוואה לחולים בקבוצות הביקורת.
באותו האופן, לא נצפה קשר בין השימוש ב-SSRIs ובין תמותה כוללת במטה-אנליזה של ארבעת המחקרים שנערכו כראוי ובחנו קשר זה, ומאידך שיעור התמותה הכולל היה נמוך משמעותית בקרב הנבדקים הנוטלים SSRIs בהשוואה לאלו שאינם נוטלים SSRIs כאשר נותחו יחד כל ששת המחקרים.
בנוסף, נמצא כי חולים הנוטלים SSRIs נטו יותר להגיב לטיפול בדיכאון וחוו שיפור משמעותי יותר בתסמיני הדיכאון בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול זה.
לדברי החוקרים, חמישה מבין המחקרים שנותחו לא היו בעלי הכוח הסטטיסטי הנדרש, והמחקר היחיד בו המדגם היה גדול דיו לא אפשר לחוקריו לערוך הקצאה אקראית ראויה. לפיכך, מיעוט הראיות באיכות גבוהה ביחס לסוגיה זו בעלת הרלוונטיות הקלינית הרבה הינו ניכר לטענתם, לצד הצורך בעריכת מחקרים מבוקרים בתחום תוך הקצאה אקראית נכונה של החולים.
בסך הכל, מסכמים החוקרים, המטה-אנליזה הנוכחית מציעה כי ניתן לתת טיפול תרופתי ב-SSRIs בביטחה לחולים עם CHD, וכי יתכן וטיפול זה אף תורם לשיפור הפרוגנוזה הקרדיווסקולארית שלהם.
באשר למנגנוני הפעולה האפשריים לכך, מציינים החוקרים כי לצד שיפור תסמיני הדיכאון והשיפור הנלווה לכך באיכות החיים, הרי ש-SSRIs משפיעים בנוסף על הפרעות בתפקוד מערכת העצבים האוטונומית, תפקוד הטסיות, תגובות דלקתיות ותפקוד האנדותל.
החוקרים מזכירים כי בימים אלו הם עורכים סקר ביחס לתמותה ותחלואה קרדיווסקולאריות בקרב חולים עם גורמי סיכון קרדיאליים עם וללא דיכאון, תוך התייחסות להשפעה אפשרית של השימוש ב-SSRIs. לדבריהם, ניתוח שכזה מתייחס למנגנון הפתופיזיולוגי העשוי לעמוד בבסיס הקשר, ואילו הניתוח המשני מתייחס להשפעת ה-SSRIs.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!