טיפול פתרון-בעיות (PST או Problem Solving Therapy) יעיל יותר מטיפול תומך בלבד בהפחתת מוגבלות בקשישים עם דיכאון מג’ורי ופגיעה בתפקוד הניהולי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת ינואר של Archives of General Psychiatry.

במחקר קודם עם אותה קבוצת חולים, החוקרים מצאו כי PST הפחית תסמיני דיכאון והביא לשיעורי הפוגה גבוהים יותר, בהשוואה לטיפול תומך.

המחקר הנוכחי הינו הראשון שמצא כי טיפול פתרון-בעיות עשוי להפחית מוגבלות בקשישים הסובלים מדיכאון וירידה בתפקוד הניהולי, עם תועלת הרבה מעבר לתקופת ההתערבות.

לדברי החוקרים, כ-40% מהקשישים עם דיכאון מג’ורי סובלים בנוסף מפגיעה בתפקוד הניהולי.

המרכיבים העיקריים של PST, שהותאם לאוכלוסיית קשישים הסובלים מדיכאון ופגיעה בתפקוד ניהולי, כוללים זיהוי בעיות בעלות חשיבות לחולים, קביעת יעדים, הצעת דרכים להשגתם, הכנת תוכניות פעולה והערכת הישגים.

מדגם המחקר כלל 221 מבוגרים בגיל ממוצע של 73 שנים, הסובלים מדיכאון מג’ורי, פגיעה בתפקוד הניהולי ומוגבלות בחומרה קלה עד בינונית. המשתתפים חולקו באקראי ל-12 פגישות טיפול פתרון-בעיות או טיפול תומך בסיסי (האזנה פעילה ותמיכה), עם מעקב לאורך 36 שבועות.

20 חולים פרשו מהמחקר (10 מכל קבוצה), אך 5 מהם השלימו 12 שבועות. בסופו של דבר, 206 משתתפים נבחנו לאחר 12 שבועות, 173 לאחר 24 שבועות ו-167 לאחר 36 שבועות.

בקרב המשתתפים בקבוצת טיפול פתרון-בעיות חלה ירידה גדולה יותר במדדי המוגבלות לאורך 12 שבועות, בהשוואה למשתתפים בקבוצת טיפול תומך (p=0.01). הירידה במוגבלות הייתה גדולה יותר עם PST בהשוואה לטיפול תומך בכ-0.18 נקודות לשבוע. החוקרים גם מצאו כי למרות שחלה החמרה במוגבלות במהלך 24 השבועות לאחר תום הטיפול, העדיפות של טיפול פתרון-בעיות בהשוואה לטיפול תומך, נותרה על כנה.

החוקרים מוסיפים כי הירידה במוגבלות הייתה מקבילה לירידה בתסמיני הדיכאון. יתרה מזאת, הם מצאו כי PST היה הטיפול המועיל ביותר לחולים עם ליקוי קוגניטיבי חמור יותר ובאלו עם היסטוריה של אירועים דיכאוניים יותר, אוכלוסיית חולים קשה לטיפול.

החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול פתרון בעיות עשוי להוות חלופה לטיפול בקשישים מוגבלים, הסובלים מדיכאון ופגיעה בתפקוד הניהולי, שאינם מגיבים היטב לטיפול תרופתי.

Arch Gen Psychiatry. 2011;68:33-41

לידיעה במדסקייפ