טיפול פתרון-בעיות משפר מוגבלות בקשישים הסובלים דיכאון וירידה קוגניטיבית (Arch Gen Psychiatry)

טיפול פתרון-בעיות (PST או Problem Solving Therapy) יעיל יותר מטיפול תומך בלבד בהפחתת מוגבלות בקשישים עם דיכאון מג’ורי ופגיעה בתפקוד הניהולי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת ינואר של Archives of General Psychiatry.

במחקר קודם עם אותה קבוצת חולים, החוקרים מצאו כי PST הפחית תסמיני דיכאון והביא לשיעורי הפוגה גבוהים יותר, בהשוואה לטיפול תומך.

המחקר הנוכחי הינו הראשון שמצא כי טיפול פתרון-בעיות עשוי להפחית מוגבלות בקשישים הסובלים מדיכאון וירידה בתפקוד הניהולי, עם תועלת הרבה מעבר לתקופת ההתערבות.

לדברי החוקרים, כ-40% מהקשישים עם דיכאון מג’ורי סובלים בנוסף מפגיעה בתפקוד הניהולי.

המרכיבים העיקריים של PST, שהותאם לאוכלוסיית קשישים הסובלים מדיכאון ופגיעה בתפקוד ניהולי, כוללים זיהוי בעיות בעלות חשיבות לחולים, קביעת יעדים, הצעת דרכים להשגתם, הכנת תוכניות פעולה והערכת הישגים.

מדגם המחקר כלל 221 מבוגרים בגיל ממוצע של 73 שנים, הסובלים מדיכאון מג’ורי, פגיעה בתפקוד הניהולי ומוגבלות בחומרה קלה עד בינונית. המשתתפים חולקו באקראי ל-12 פגישות טיפול פתרון-בעיות או טיפול תומך בסיסי (האזנה פעילה ותמיכה), עם מעקב לאורך 36 שבועות.

20 חולים פרשו מהמחקר (10 מכל קבוצה), אך 5 מהם השלימו 12 שבועות. בסופו של דבר, 206 משתתפים נבחנו לאחר 12 שבועות, 173 לאחר 24 שבועות ו-167 לאחר 36 שבועות.

בקרב המשתתפים בקבוצת טיפול פתרון-בעיות חלה ירידה גדולה יותר במדדי המוגבלות לאורך 12 שבועות, בהשוואה למשתתפים בקבוצת טיפול תומך (p=0.01). הירידה במוגבלות הייתה גדולה יותר עם PST בהשוואה לטיפול תומך בכ-0.18 נקודות לשבוע. החוקרים גם מצאו כי למרות שחלה החמרה במוגבלות במהלך 24 השבועות לאחר תום הטיפול, העדיפות של טיפול פתרון-בעיות בהשוואה לטיפול תומך, נותרה על כנה.

החוקרים מוסיפים כי הירידה במוגבלות הייתה מקבילה לירידה בתסמיני הדיכאון. יתרה מזאת, הם מצאו כי PST היה הטיפול המועיל ביותר לחולים עם ליקוי קוגניטיבי חמור יותר ובאלו עם היסטוריה של אירועים דיכאוניים יותר, אוכלוסיית חולים קשה לטיפול.

החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול פתרון בעיות עשוי להוות חלופה לטיפול בקשישים מוגבלים, הסובלים מדיכאון ופגיעה בתפקוד הניהולי, שאינם מגיבים היטב לטיפול תרופתי.

Arch Gen Psychiatry. 2011;68:33-41

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן