כיצד משפיע דיכאון מג’ורי על תוצאות הטיפול בחולים עם מחלת כליות כרונית? (JAMA)

במחקר חדש שפורסם במהדורת 19 במאי של Journal of the American Medical Association זיהו החוקרים קשר בין דיכאון מג’ורי ובין סיכון מוגבר לתוצאות שליליות בחולים עם מחלת כליות כרונית, שאינם מטופלים בדיאליזה.

לדברי החוקרים, בחולים עם מחלת כליות כרונית קיימת שכיחות מוגברת לאשפוזים ותמותה. הפרעות דיכאון כרוכות בתחלואה ובתמותה. התשובה לשאלה אם דיכאון תורם לתוצאות השליליות בחולים עם מחלת כליות כרונית, עדיין לא זכתה למענה.

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון אם קיים קשר בין נוכחות דיכאון מג’ורי בהווה ובין תוצאות פחות טובות בחולים עם מחלת כליות כרונית בשלבים IIIV, שלא טופלו בדיאליזה. בתקופה שבין מאי 2005 ועד נובמבר 2006, 267 חולים גויסו ממרפאת חוץ והיו במעקב למשך שנה אחת. אבחנת דיכאון מג’ורי נקבעה על על-בסיס קריטריוני DSM-IV.

היעד העיקרי של המחקר היה שיעורי הישרדות ללא-אירועים, שהוגדרו כשילוב תמותה, התחלת דיאליזה, או אשפוז. כל אחד מהאירועים הללו נבחן בנפרד כיעד משני.

56 מבין 267 החולים (21%) אובחנו עם דיכאון מג’ורי בהווה. יעד הסיום העיקרי תועד ב-125 חולים, סך האשפוזים עמד על 116 ונרשמו 38 טיפולי דיאליזה חדשים, לצד 18 מקרי תמותה במהלך המחקר. בהשוואה לחולים ללא דיכאון מג’ורי, בחולים עם תסמיני דיכאון תועד סיכון מוגבר לאירועים (61% לעומת 44%, בהתאמה, p=0.03).

הערכת ההישרדות לא כללה ארבעה חולים עבורם לא היו נתונים אודות האשפוז. הזמן הממוצע עד ליעד הסיום העיקרי עמד על 206.5 ימים (95% CI = 167.7-245.3 days) בחולים עם אירוע דיכאון מג’ורי, לעומת 273.3 ימים (95% CI = 256.6-290.0 days) באלו ללא דיכאון מג’ורי (p=0.003). ממצאים אלו הצביעו על יחס סיכון מתוקן של 1.86 (95% CI = 1.23-2.84).

נוכחות דיכאון מג’ורי בתחילת המחקר זוהתה כגורם סיכון בלתי-תלוי להתקדמות לדיאליזה (HR = 3.51,  95% CI = 1.77-6.97) ואשפוזים (HR = 1.90,  95% CI = 1.23-2.95).

החוקרים מצאו קשר בין נוכחות אירוע דיכאון מג’ורי ובין סיכון מוגבר לתוצאות שליליות בחולים עם מחלת כליות כרונית, שלא טופלו בדיאליזה, ללא-תלות במחלות-רקע וחומרת מחלת כליות. בחולים עם מחלת כליות כרונית ואירוע דיכאון מג’ורי תועד סיכון כפול לאשפוז וסיכון גבוה פי שלוש להתקדמות למחלת כליות בשלב סופני וצורך בטיפולי דיאליזה, בהשוואה לחולים ללא דיכאון מג’ורי.

מגבלות המחקר כוללות אפשרות מעטה להכללת הממצאים מאחר שהמשתתפים במחקר היו בעיקר גברים יוצאי צבא, אפשרות להטיית סיווג של מחלת כליות כרונית, אפשרות להטיה עקב אי-הכללת חולים שסירבו לקחת חלק במחקר.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הממצאים מספקים תמיכה נוספת לצורך במחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת הבטיחות והיעילות של טיפול בנוגדי-דיכאון באוכלוסיה בסיכון, ולבחון אם השפעה חיובית על דיכאון תביא לשיפור בתוצאות מחלת כליות ואיכות חיים.

JAMA. 2010;303:1946-1953

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן