מחידושי שבוע ביומד ישראל 2010: פתרון לטיפול בהפרעות נפשיות המבוסס על השלמת חסרים במערכת החיסונית של המטופל

חברת ידע, הזרוע המסחרית של מכון ויצמן למדע, תציג במסגרת שבוע ביומד ישראל 2010, שייערך ב-14-16 ביוני בתל אביב, פתרון חדשני לטיפול בהפרעות נפשיות המבוסס על השלמת חסרים במערכת החיסונית של המטופל.

“הפרעות נפשיות כמו סכיזופרניה, דיכאון ועוד, הן בין המחלות השכיחות ביותר בבני-אדם”, אומרת המדענית האחראית בפרויקט, פרופ’ מיכל שוורץ, פרופסור לנוירואימולונוגיה. “כ-16% מאוכלוסיית ארה”ב מעל גיל 18 סובלת ממחלות אלו מדי שנה, ואם לוקחים בחשבון גם הפרעות נפשיות קלות יותר (כמו התנהגות כפייתית), מטפס אחוז זה לכרבע מהאוכלוסייה”. עד כה, אין בנמצא טיפול המרפא מחלות אלה, אומרת פרופ’ שוורץ. “החולים מקבלים טיפול פסיכולוגי ותרופות שאינן מרפאות את המחלה, אך מחלישות את הסממנים, גורמות לעתים לתופעות לוואי וזמן השימוש בהן מוגבל. לכן, החולים שמצפים לטיפולים טובים יותר או לשיטת ריפוי למחלות אלה הוא עצום.”

התובנות הנוכחיות שפותחו במכון ויצמן, מתבססות על תגליות בנוגע ליחסי הגומלין בין מערכת החיסון בגוף למחלות מנטליות במערכת העצבים המרכזית. הגישה הטיפולית המוצעת מבוססת על האבחנה לפיה תאים מהמערכת החיסונית ממלאים תפקיד מרכזי “בגמישות”  המוח הבוגר וכי פגם במערכת החיסונית, או תפקוד לקוי שלה, עלולים לפגום בגמישות של המוח. הבנת החסרים שנגרמים על ידי תפקוד לא תקין של מערכת החיסון במחלות אלה הוביל לגילוי של פפטידים ספציפיים הקשורים למערכת החיסון ומאפשרים טיפול ישיר באותם גורמים. הפפטידים עשויים לעבוד הן כחיסון – חלבון קצר משפעל תאים מסוימים של מערכת החיסון (תאי T), וכך מגביר את יכולתו של הגוף להתמודד עם מצבים קוגניטיביים והן ישירות בטיפול בחסרים שנגרמים על ידי פעילות חיסונית לא תקינה, בה יש ירידה בביטוי של חלבון מסוים במוח. הזרקה של אותו חלבון שמשמש לטיפול באנשים שסובלים מבעיות הורמונאליות מסוימות משפר תסמינים של סכיזופרניה ודיכאון.

בין היישומים הצפויים לפיתוח החדש: טיפול בהפרעות נפשיות חמורות וכרוניות דוגמת סכיזופרניה, דיכאון, תסמונת דחק פוסט טראומטי (PTSD) והפרעות קשב.

הטכנולוגיה נמצאת כיום בשלב חיפוש אחר יזם, או חברת תרופות שיהיו מעוניינים להשקיע בה ולפתחה.

ידע, מכון וייצמן למדע

ידע היא הזרוע המסחרית של מכון ויצמן למדע. ידע אחראית על מסחור ההמצאות ותוצאות המחקרים המדעים של מדעני המכון לחברות שיפתחו מוצרים לתועלת הציבור הרחב. בשנים 2007-2008 הגישה ידע למעלה מ-100 בקשות פטנטים חדשות וחתמה על יותר מ-50 הסכמי רישיון ואופציה עם חברות מסחריות. המצאות של מדעני מכון ויצמן כלולות במוצרים רבים בשוק, כולל התרופות קופקסון (טבע), רביף (מרק-סרונו) וארביטוקס (אימקלון ומרק סרונו).

ILSI– ביומד ישראל 2010

שבוע “ILSI– ביומד ישראל 2010″ הוא האירוע המרכזי השנתי של תעשיית מדעי החיים בישראל. השבוע כולל כנס מקצועי בינלאומי בהשתתפות מיטב המומחים (מנכ”לים ובכירי חברות מתחום הביו-פארמה והמיכשור הרפואי, מדענים וחוקרים, יזמים, חוקרים, מעצבי דעת קהל בתחום, מנהלי קרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים) מהארץ ומהעולם, ותערוכה, המציגה את החידושים החמים ביותר. “ILSI– ביומד ישראל 2010″,  שזכה להכרה בינלאומית ונחשב לכנס השני בגודלו בעולם – אחרי ארה”ב, ייערך בין ה-14 ל-16 ביוני בדיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב.

לאתר האירוע   

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן