שיעור גבוה של דיכאון לפני הלידה ואחריה באבות (מתוך ה- JAMA)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמה ב- 19 במאי בירחון Journal of the American Medical Association, עולה כי יותר מ- 10% מהאבות חווים דיכאון טרם הלידה ולאחריה, כאשר השיעור הגבוה ביותר נמדד 3 עד 6 חודשים לאחר הלידה.

לדברי החוקרים, על אף שמידע בנוגע לדיכאון טרום לידתי ולאחר הלידה באמהות הינו מבוסס, מידע לגבי דיכאון אבהי הינו דל ולא עקבי.  שכיחות התופעה, גורמי הסיכון לה והשלכותיה אינם מובנים דיים ולא קיבלו די תשומת לב מחוקרים ורופאים.

במטה-אנליזה הנוכחית ביקשו החוקרים להעריך אומדנים לשכיחות דיכאון אבהי והקשר שלו להופעת דיכאון באם.

לצורך המחקר נותחו 43 מחקרים ממספר מדינות, שרובם בוצעו בעשור האחרון.  סה”כ נכללו 28,004 אבות מעל גיל 18 שנים.

מתוצאות המחקר עולה כי קיימת הערכת שכיחות כוללת של 10.4% עבור דיכאון אבהי המופיע בין השליש הראשון של ההיריון ועד חלוף שנה מן הלידה (95% CI, 8.5% 12.7%).  שיעורי הדיכאון הגבוהים ביותר הופיעו 3 עד 6 חודשים לאחר הלידה ועמדו על 25.6% (95% CI, 17.3% 36.1%), בעוד שבשלושת החודשים הראשונים לאחר הלידה הודגמו השיעורים הנמוכים ביותר ועמדו על 7.7% (95% CI, 5.3% 11.1%).  החוקרים מסייגים את ממצאיהם לאור מיעוט מחקרים הדנים בתקופה שבין 3 עד 6 חודשים לאחר הלידה.

היחס המוערך בין תסמיני דיכאון אבהיים ואימהיים היה חיובי ובינוני בעוצמתו (r = 0.308; 95% CI, 0.228 0.384).  כלומר ככל שתסמיני הדיכאון של הורה אחד החריפו כך נטו להחריף גם תסמיניו של ההורה השני.  הממצא אינו מצביע על כיוונו של הקשר שנמצא ייתכן כי מקור הדיכאון באם, באב, בתהליכים משפחתיים או באופיו של התינוק החדש.

כמו כן, מחקרים שמקורם בארצות הברית דיווחו על שיעור ממוצע גבוה יותר של דיכאון לפני הלידה ואחריה, אשר עמד על 14.1% (95% CI, 10.9% 18.0%), בהשוואה לממוצע השיעורים ממדינות אחרות, אשר עמד על 8.2% (95% CI, 5.9% 11.1%).

לטענת החוקרים, הממצא על פיו אבות לעתיד ואבות חדשים חווים דיכאון, מעלה את הצורך בביצוע יותר בדיקות סקר והפניות  למטפלים מתאימים, ובכך למנוע את השפעת הדיכאון על מאפיינים התפתחותיים ורגשיים בילד הצעיר.  החוקרים מוסיפים כי לאור הקשר שהודגם בין דיכאון אימהי ואבהי, על המטפל המאבחן דיכאון בקרב אחד ההורים לבדוק האם קיימים תסמיני דיכאון גם בהורה השני.  כמו כן, התערבויות טיפוליות המכוונות לזוג או למסגרת המשפחתית עשויות להיות יעילות יותר במקום טיפולים פרטניים במצבים מסוימים.

החוקרים מודעים לכך שהתפיסה הכללית גורסת כי דיכאון הקשור ללידה הינו תופעת המיוחסת לאמהות בעיקר, ומסבירים כי יש להבין כי שינויי מצב רוח באבות עשויים למעשה לסמל תסמיני דיכאון.

בכוונת החוקרים לערוך מחקר שיבדוק אימהות ואבות מן השליש הראשון של ההיריון ועד לשישה חודשים לאחר הלידה, תוך התמקדות בקשר של דיכאון בכל אחד מההורים למצב היחסים ביניהם ותפיסת ההורות בעיניהם.

המומחים משבחים את המטה-אנליזה, באומרם כי המסר הבסיסי והחשוב ביותר העולה ממנה, הינו עצם קיום דיכאון סביב הלידה באבות ולא רק באמהות.  לדבריהם, אב הסובל מדיכאון עשוי שלא להקשר כראוי לתינוק החדש, תופעה שעלולה להשפיע על התפתחות התינוק.  יחד עם זאת השערה זו אינה מבוססת כפי שהיא ידועה בקרב אימהות הסובלות מדיכאון סביב הלידה, ועל כן קוראים המומחים לבצע מחקרים נוספים לבדיקת השפעות דיכאון אבהי על הילד.

JAMA. 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן