מאת ד”ר נגה ליפשיץ
מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמה בגיליון ה-6 בינואר 2010, עולה כי ל-2 תרופות אנטי-דיכאוניות נמצאה יעילות משמעותית בחולים עם דיכאון חמור, אך לתרופות הודגם יתרון קל בלבד בהשוואה לפלסבו בחולים עם דיכאון קל עד בינוני.
החוקרים כותבים כי תרופות אנטי-דיכאוניות מהוות את הטיפול המוכח היעיל ביותר בדיכאון מז’ורי. עם זאת, קיימות בספרות ראיות מעטות לגבי יעילות התרופות בחולים עם תסמינים פחות חמורים, היות ומחקרים קליניים לא כוללים לרוב משתתפים עם דיכאון קל עד בינוני.
מטרת החוקרים הייתה להעריך את היתרון היחסי של תרופות אנטי-דיכאוניות לעומת פלסבו, בחולים הסובלים מדיכאון בחומרות שונות. לצורך כך הם סקרו את מאגרי הנתונים PUBMED, PSYCINFO וב-Cochrane Library, לחיפוש אחר מחקרים אקראיים-מבוקרים באמצעות פלסבו שנערכו לבדיקה של תרופה אנטי-דיכאונית המאושרת לשימוש ע”י ה-FDA לטיפול בדיכאון מינורי או מז’ורי. החוקרים איתרו 6 מחקרים מתאימים להיכלל במטה-אנליזה, אשר בדקו את התרופות Paroxetine מקבוצת ה- serotonin reuptake inhibitor, או Imipramine מקבוצת התרופות האנטי-דיכאוניות הטריציקליות. המחקרים כללו 718 משתתפים ונמשכו 6-11 שבועות.
מתוצאות המטה-אנליזה עולה כי בחולים עם ציון Hamilton Depression Rating Scale (HDRS) נמוך מ-23, גודל השפעת הטיפול האנטי-דיכאוני (יתרון התרופות לעומת פלסבו) היה נמוך מ-0.20. החוקרים מדווחים כי רק בחולים עם ציון HDRS בסיסי של 25 ומעלה נצפה לטיפול האנטי-דיכאוני יתרון משמעותי קלינית ומובהק סטטיסטית ע”פ פלסבו.
לדברי החוקרים, תוצאות המחקר תואמות ל-2 מטה-אנליזות קודמות שכללו מחקרים אקראיים ומבוקרים עם פלסבו, והדגימו קשר בין חומרת תסמיני הדיכאון הבסיסיים ובין התגובה לתרופות אנטי-דיכאוניות. הם מסבירים כי בשלב זה לא ברור מהו המנגנון העומד בבסיס הממצאים וממליצים לערוך מחקרים נוספים בתחום, על מנת להעריך חלופות טיפוליות בחולים עם דיכאון בדרגה קלה עד בינונית, כגון גישה לא פרמקולוגית. עם זאת, החוקרים מדגישים כי בשלב זה אין להמליץ לחולים עם דיכאון קל-בינוני על הפסקת הטיפול התרופתי שלהם, ומוסיפים כי יש לקבל החלטות טיפוליות על בסיס אישי.
מומחה מהתחום הדגיש כי המטה-אנליזה כללה רק 6 מחקרים שנמשכו זמן קצר יחסית ובדקו 2 תרופות בלבד Paroxetine ו-Imipramine, ולכן לא ניתן להסיק מסקנות חד משמעיות על סמך התוצאות. המומחה ציין כי הטיפול ב-Paroxetine כרוך בתופעות לוואי רבות, כולל ישנוניות, בחילה ופגיעה בתפקוד המיני, וכי לפחות במחקר אחד שבדק את היעילות של Imipramine ניתנה התרופה במינון של 100 מ”ג/יום, שהינו מינון תת-טיפולי לדבריו. כמו כן, המטה-אנליזה לא כללה מחקרים שבדקו את היעילות של תרופות מקבוצת ה- serotonin norepinephrine reuptake inhibitors, שנחשבות לפוטנטיות יותר. לאור תוצאות המחקר הוא ממליץ לערוך מחקרים נוספים להערכת היעילות של תרופות אנטי-דיכאוניות בחולים עם דיכאון קל עד בינוני.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!