הקשר בין חומרת הדיכאון ויעילות התרופות האנטי-דיכאוניות (מתוך JAMA)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמה בגיליון ה-6 בינואר 2010, עולה כי ל-2 תרופות אנטי-דיכאוניות נמצאה יעילות משמעותית בחולים עם דיכאון חמור, אך לתרופות הודגם יתרון קל בלבד בהשוואה לפלסבו בחולים עם דיכאון קל עד בינוני.

החוקרים כותבים כי תרופות אנטי-דיכאוניות מהוות את הטיפול המוכח היעיל ביותר בדיכאון מז’ורי. עם זאת, קיימות בספרות ראיות מעטות לגבי יעילות התרופות בחולים עם תסמינים פחות חמורים, היות ומחקרים קליניים לא כוללים לרוב משתתפים עם דיכאון קל עד בינוני.

מטרת החוקרים הייתה להעריך את היתרון היחסי של תרופות אנטי-דיכאוניות לעומת פלסבו, בחולים הסובלים מדיכאון בחומרות שונות. לצורך כך הם סקרו את מאגרי הנתונים PUBMED, PSYCINFO וב-Cochrane Library, לחיפוש אחר מחקרים אקראיים-מבוקרים באמצעות פלסבו שנערכו לבדיקה של תרופה אנטי-דיכאונית המאושרת לשימוש ע”י ה-FDA לטיפול בדיכאון מינורי או מז’ורי. החוקרים איתרו 6 מחקרים מתאימים להיכלל במטה-אנליזה, אשר בדקו את התרופות Paroxetine מקבוצת ה- serotonin reuptake inhibitor, או Imipramine מקבוצת התרופות האנטי-דיכאוניות הטריציקליות. המחקרים כללו 718 משתתפים ונמשכו 6-11 שבועות.

מתוצאות המטה-אנליזה עולה כי בחולים עם ציון Hamilton Depression Rating Scale (HDRS) נמוך מ-23, גודל השפעת הטיפול האנטי-דיכאוני (יתרון התרופות לעומת פלסבו) היה נמוך מ-0.20. החוקרים מדווחים כי רק בחולים עם ציון HDRS בסיסי של 25 ומעלה נצפה לטיפול האנטי-דיכאוני יתרון משמעותי קלינית ומובהק סטטיסטית ע”פ פלסבו.

לדברי החוקרים, תוצאות המחקר תואמות ל-2 מטה-אנליזות קודמות שכללו מחקרים אקראיים ומבוקרים עם פלסבו, והדגימו קשר בין חומרת תסמיני הדיכאון הבסיסיים ובין התגובה לתרופות אנטי-דיכאוניות. הם מסבירים כי בשלב זה לא ברור מהו המנגנון העומד בבסיס הממצאים וממליצים לערוך מחקרים נוספים בתחום, על מנת להעריך חלופות טיפוליות בחולים עם דיכאון בדרגה קלה עד בינונית, כגון גישה לא פרמקולוגית. עם זאת, החוקרים מדגישים כי בשלב זה אין להמליץ לחולים עם דיכאון קל-בינוני על הפסקת הטיפול התרופתי שלהם, ומוסיפים כי יש לקבל החלטות טיפוליות על בסיס אישי.

מומחה מהתחום הדגיש כי המטה-אנליזה כללה רק 6 מחקרים שנמשכו זמן קצר יחסית ובדקו 2 תרופות בלבד Paroxetine ו-Imipramine, ולכן לא ניתן להסיק מסקנות חד משמעיות על סמך התוצאות. המומחה ציין כי הטיפול ב-Paroxetine כרוך בתופעות לוואי רבות, כולל ישנוניות, בחילה ופגיעה בתפקוד המיני, וכי לפחות במחקר אחד שבדק את היעילות של Imipramine ניתנה התרופה במינון של 100 מ”ג/יום, שהינו מינון תת-טיפולי לדבריו. כמו כן, המטה-אנליזה לא כללה מחקרים שבדקו את היעילות של תרופות מקבוצת ה- serotonin norepinephrine reuptake inhibitors, שנחשבות לפוטנטיות יותר. לאור תוצאות המחקר הוא ממליץ לערוך מחקרים נוספים להערכת היעילות של תרופות אנטי-דיכאוניות בחולים עם דיכאון קל עד בינוני.

JAMA. 2010;303:47-53.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן