חולים עם סוכרת ודיכאון מאג’ורי מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכים קרדיווסקולאריים (מתוך Diabetes Care)

מאת ד”ר בן פודה שקד 

                              

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון נובמבר של ירחון Diabetes Care עולה כי מבוגרים עם סוכרת מסוג 2 אשר סובלים מדיכאון מאג’ורי מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכים מיקרווסקולאריים ומאקרווסקולאריים משמעותיים, ללא תלות בהרגלי הטיפול העצמי שלהם או במידת השליטה במחלתם.

החוקרים מסבירים כי מטה-אנליזה של 27 מחקרים הראתה קשר משמעותי בין דיכאון ובין מגוון רחב של סיבוכי סוכרת (לרבות נוירופתיה, רטינופתיה, נפרופתיה, סיבוכים מאקרווסקולאריים והפרעה בתפקוד המיני). המסקנות העולות ממחקרים פרטניים הינם מוגבלות בשל המדגם הקטן יחסית ובשל הכללת חולים בסוכרת מסוג 1 וסוכרת מסוג 2 גם יחד. לדבריהם, המגבלה העיקרית של מחקרים אלו הינו המבנה שלהם כמחקרי חתך. מחקרי חתך אינם מסוגלים לקבוע האם חולים אלו סובלים מדיכאון משום שיש להם סיבוכי סוכרת מגבילים ומטרידים, הם טוענים, או שמא דיכאון אשר עשוי להביא להופעת סיבוכים חמורים ומשמעותיים קלינית של מחלת הסוכרת.

במחקרם זה עשו החוקרים שימוש בעוקבה לונגיטודינלית של 4,623 מבוגרים עם סוכרת מסוג 2. בין השנים 2000 ו-2002, הנבדקים נתבקשו לתעד כל תסמיני דיכאון מינוריים ומאג’וריים באמצעות ה-Patient Health Questionnaire 9, המבוסס על קריטריונים של ה-DSM-IV. בנוסף, דווח במחקר על סיבוכי סוכרת קודמים מהם סבלו החולים.

לאחר חמש שנים, בין השנים 2005-2007, אספו החוקרים מידע אודות 3,922 מהחולים המקוריים (85.1%) ביחס להתפתחות של סיבוכים מתקדמים של סוכרת, הן מיקרווסקולאריים (כדוגמת עיוורון, מחלת כליות סופנית, כריתות ותמותה כתוצאה מאי ספיקת כליות) והן מאקרווסקולאריים (כגון אוטם לבבי, שבץ, פעולות קרדיווסקולאריות ותמותה). מידע זה נאסף באמצעות גיליונות רפואיים, ICD-IX ותעודות פטירה.

החוקרים מצאו כי חולים אשר דיווחו על תסמיני דיכאון מאג’ורי הראו סיכון מוגבר ב-36% לפתח סיבוכים מיקרווסקולאריים מתקדמים, וסיכון מוגבר ב-25% לפתח בעיות מאקרווסקולאריות משמעותיות, בהשוואה לאלו שלא דיווחו על תסמיני דיכאון כלל או דיווחו על תסמינים קלים בלבד. לאחר תקנון להבדלים בשליטה הגליקמית (לרבות היענות לטיפול ותזונה) והרגלי טיפול עצמי (כדוגמת פעילות גופנית, עישון וערכי HbA1C), הקשר בין דיכאון ובעיות מאקרווסקולאריות נחלש, אולם לא כך היה עבור הקשר בין דיכאון וסיבוכים מיקרווסקולאריים.

החוקרים מסבירים כי לאחר תקנון לסיבוכים קודמים, מאפיינים דמוגרפיים וקליניים והבדלים בהרגלי הטיפול העצמי בסוכרת, נמצא כי דיכאון מאג’ורי היה קשור עדיין בסיכון מוגבר משמעותית לסיבוכים מיקרווסקולאריים (HR, 1.36; 95% CI = 1.05-1.75) וסיבוכים מאקרווסקולאריים (HR, 1.24; 95% CI = 1.0-1.54).

החוקרים מכירים בכך שאין מחקרם זה נטול מגבלות, ומציינים בהקשר זה את העובדה כי לא נאסף מידע אודות דיכאון בחולים בטרם השתתפותם במחקר. כמו כן הם מציינים כי המחקר נערך באזור גיאוגרפי אחד בלבד.

החוקרים מציעים כי הן גורמים ביולוגיים והן גורמים התנהגותיים עשויים להשפיע על הקשר בין דיכאון ובין סיבוכים של סוכרת. דיכאון ודחק מתמשך עשויים להניע את הציר ההיפותלמי-היפופיזרי-אדרנלי, לעורר את מערכת העצבים הסימפתטית, לעודד דלקת ואגרגציית טסיות וכן להשפיע בצורה שלילית על השליטה הגליקמית של החולה ועל הטיפול העצמי שלו, דבר העשוי בפני עצמו להגביר את הסיכון לסיבוכים, לדבריהם.

החוקרים מסכמים כי ישנה חשיבות קלינית הולכת וגדלה, וכן חשיבות בהקשר של בריאות הציבור, מאחר וההיארעות של סוכרת מסוג 2 הולכת ונוסקת. הם קוראים להמשך המחקר בתחום במטרה להבהיר את המנגנונים העומדים בבסיס קשר זה ולבחון את ההשפעה של התערבויות טיפוליות אפשריות שנועדות לצמצם את הסיכון לסיבוכי סוכרת בקרב חולים עם תחלואה נלווית של דיכאון.

Diabetes Care 2009

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן